החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8729/03 משה ארבל נ. חברת אברהם גינדי בע"מ (בפירוק)

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · צירוף מסמכים וראיות נוספות בערעורבקשה לצירוף מסמכים לערעור בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לצירוף מסמכים לערעור, שנועדו להוכיח סכומי תשלום לרכישת דירה. נקבע כי מסמך המובא להוכחת עובדות הוא ראיה החלה עליה נורמות הגשת ראיות נוספות, ולא אסמכתא משפטית. המסמכים לא הונחו בפני הערכאה הדיונית, ולכן הדרך היא בקשה נפרדת להוספת ראיה.

העובדות

המערערים ביקשו לצרף לערעור מסמכים המעידים על הסכומים ששילמו עבור רכישת דירה, שאותרו לטענתם רק לאחרונה. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו שמדובר בראיות נוספות שהוגשו לאחר סיכומים. בית המשפט קמא אפשר למערערים להציג מסמכים תוך 48 שעות, אך הם לא עשו כן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לקבל בקשה לצירוף מסמכים לערעור כאשר המסמכים משמשים להוכחת עובדות ולא כאסמכתא משפטית?
  2. 2.האם יש לאפשר הגשת ראיות נוספות בערכאת הערעור כאשר המסמכים לא הונחו בפני הערכאה הדיונית?

הלכות

  1. 1

    טיב השימוש שמבקשים המערערים לעשות במסמך המצורף הוא שקובע האם מדובר בראיה החלה עליה נורמות הגשת ראיות נוספות, או באסמכתא משפטית.

    ״הלכה היא כי טיב השימוש שמבקשים המערערים לעשות במסמכים המצורפים הוא שיקבע את גורלה של הבקשה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסמך המובא להוכחת עובדה או מצב דברים עובדתי הוא ראיה, וחלים עליו כללי הגשת ראיות בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור.

    ״במצב כזה, המסמך מובא כראייה, וממילא חלים עליו הכללים הנוגעים להגשת ראיות, הן בערכאה הדיונית, והן בבית משפט שלערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בקשה להוספת ראיה שאינה הוגשה לערכאה הדיונית תוכרע על ידי שופט של בית המשפט העליון בהליך נפרד ולא במסגרת בקשה לצירוף מסמכים.

    ״משכך, הדרך לבקש את הוספתם היא על ידי בקשה להוספת ראיה שתידון על ידי שופט בית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צירוף מסמכים
  • ראיות נוספות בערעור
  • אסמכתא משפטית
  • בקשה להוספת ראיה
  • שערוך הסכומים
  • סיכומים
  • בית המשפט קמא

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

ע"א 8729/03

- י"א

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המערערים:

1. משה ארבל

2. ניצה ארבל

נ ג ד

המשיבים:

1. חברת אברהם

גינדי בע"מ (בפירוק)

2. מאורה בראי

3. דליה ויילר

4. אריה מירקין

5. אילה מלא רון (מירקין)

6. אביטל רמבה (מירקין)

7. אורלי שאול (מירקין)

8. איריס וולף (מירקין)

9. אפרת מירקין

10. כונס הנכסים הרשמי

11. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

12. ציפורה בליצר, עו"ד

13. חברת בא-ציא 77 (1995) בע"מ

בקשה להוספת מסמך

החלטה

1.בפני מונחת בקשה לצירוף מסמכים מטעם המערערים. המערערים מבקשים לצרף לערעור מסמכים המעידים על הסכומים ששילמו בגין רכישת הדירה נשוא הערעור. לטענתם, רק בימים אלו עלה בידיהם לאתר את המסמכים משנת 1985 ובהם מסמכים נוספים ובכלל זה הסכמי משכנתא, תשלומי מס רכישה, תשלומי שכר דירה ועוד. המערערים מבקשים לצרף את המסמכים כדי לסייע לבית המשפט בשאלת שערוך הסכומים שהינה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות בערעור ובכדי להוכיח כי טעה בית המשפט קמא משקיבל את אופן שערוך הסכומים שנעשה על ידי המפרקים וכונסי הנכסים – הם המשיבים. משיבה מס' 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה, בקשת המערערים ל"צירוף מסמכים" היא בעצם בקשה "לצירוף ראיות נוספות בערעור" לאחר שהוגשו כבר סיכומים. משיבים 2-9 מתנגדים גם הם לבקשה. לטענתם, המדובר בבקשה להגשת ראיות נוספות וערכאת הערעור אינה מיועדת להיות מיקצה שיפורים להליכים שהתנהלו בבית המשפט קמא וכן טענו כי המסמכים שהוגשו מחייבים חקירה ודרישה. משיב מס' 10 מתנגד לבקשה ומצטרף לתגובתה של משיבה מס' 1.

2.הלכה היא כי טיב השימוש שמבקשים המערערים לעשות במסמכים המצורפים הוא שיקבע את גורלה של הבקשה. מסמך פלוני יכול שיהא מובא על מנת להוכיח עובדה או מצב דברים עובדתי. במצב כזה, המסמך מובא כראייה, וממילא חלים עליו הכללים הנוגעים להגשת ראיות, הן בערכאה הדיונית, והן בבית משפט שלערעור. לעומת זאת, יכול שמסמך יובא על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית של צד, ולא לעניין עובדתי. במצב כזה, אין מדובר בראייה, כי אם באסמכתא משפטית, ועל הגשת מסמך כזה לא יחולו הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות (וראה: ע"א 4898/02 זיגמונד פרייזלר נ' אפרים לזרוביץ ו-2 אח' (לא פורסם)).

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים נחה דעתי כי לא אוכל להיעתר לבקשה שבפני במסגרת זו ועליה להיות מוכרעת על ידי שופט בית משפט זה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי המסמכים האמורים כלל לא הונחו בפני בית המשפט קמא. בית המשפט קמא אפשר למערערים להציג מסמכים המעידים על גובה הסכום אותו הם טוענים ששילמו עבור הדירה תוך 48 שעות, אולם הם לא עשו כן מסיבותיהם הם. זאת ועוד: אין המדובר באסמכתא משפטית אלא בהוכחות תשלום המבקשות ושיעורו. משכך, הדרך לבקש את הוספתם היא על ידי בקשה להוספת ראיה שתידון על ידי שופט בית משפט זה. עוד לציין, כי לא מצאתי שמשיבים מס' 1-10 הסכימו לצירוף זה של המסמכים, במסגרת חליפת המכתבים בין הצדדים – כנטען – ובוודאי שלא עשו כן בפני.

4.התוצאה היא על כן, כי יש

לדחות את הבקשה שבפני. פתוחה הדרך בפני המערערים להגיש בקשה להוספת ראיה על פי סדרי הדין.

ניתנה היום, ד'

חשוון התשס"ה (19.10.04).

יגאל מרזל

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1טיב השימוש שמבקשים המערערים לעשות במסמך המצורף הוא שקובע האם מדובר בראיה החלה עליה נורמות הגשת ראיות נוספות, או באסמכתא משפטית.
  2. 2מסמך המובא להוכחת עובדה או מצב דברים עובדתי הוא ראיה, וחלים עליו כללי הגשת ראיות בערכאה הדיונית ובערכאת הערעור.
  3. 3בקשה להוספת ראיה שאינה הוגשה לערכאה הדיונית תוכרע על ידי שופט של בית המשפט העליון בהליך נפרד ולא במסגרת בקשה לצירוף מסמכים.