ע"א 8733/20פלוני נ. פלוני

1.

מונח לפני ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מן התאריכים 29.11.2020 ו-6.12.2020 (הפ"ב 20704-10-20; השופטת ת' שרון נתנאל) – במסגרתן בוטל צו העיקול הזמני שניתן תחילה לזכות המבקש, מכוח סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, ונדחה בקשה נוספת שלו להטלת עיקול זמני מכוח סעיף זה.

ביום 22.12.2020 הוריתי למערער לנמק "מדוע לא ימחק ההליך שבכותרת בהעדר זכות ערעור". בתשובה, טען המערער כי ההליך סווג כערעור "עפ"י הנחיות המדור לפתיחת תיקים", וכי כך ראוי לפעול הואיל והערכאה הקודמת "הודיעה שסיימה תפקידה", כך שהדיון בתיק – שנפתח בשעתו "כהמרצת פתיחה בוררות [...] קרי תובענה לכל דבר ועניין" – הגיע לקיצו. לחלופין, המערער מבקש "לאפשר המרת הערעור כפי שהוגש בערעור ברשות", כדי למנוע ממנו נזק בלתי הפיך, ושלילת "הזכות לדיון הוגן".

2.

דין הערעור להימחק. כפי שנקבע זה מכבר –

"חוק הבוררות מגדיר שורה של ענייני בוררות שלגביהם מוענקת לבית - המשפט סמכות מפורשת לדון בהם ולהכריע בהם [...] באותם עניינים הכרעתו של בית - המשפט היא בוודאי הכרעה לפי חוק הבוררות במובנו של סעיף 38 לחוק, ולגבי הכרעה זו נתונה לבעל-דין רשות ערעור ולא ערעור בזכות. כך הוא למשל [...] הפעלת סמכויות עזר על-ידי בית-המשפט (סעיף 16 לחוק) " (ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר , פ"ד נז(5) 993, 940 (2003); ראו גם רע"א 3618/16 פלוני נ' פלונית , פסקה 6 (16.6.2016)).

הנה כי כן, שעה שההליך דנן מופנה כלפי הכרעה של בית המשפט בנוגע לסעד זמני שהתבקש לפי סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, הרי שחלה בעניין הוראת סעיף 38 לחוק, לפיה "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות" – ולמערער לא עומדת זכות ערעור.

בנסיבות אלה, אין מנוס ממחיקת הערעור, שהרי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לדון בבקשה לרשות ערעור כבכתב ערעור, אך אין בנמצא הוראה הפוכה, המאפשרת לדון בכתב ערעור כבבקשה לרשות ערעור. אוסיף כי, על פני הדברים, טרם חלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטות מושא ההליך הנוכחי – כך שאין במחיקת הערעור כדי לפגוע בזכויות המערער.

3.

הערעור נמחק, ועמו גם הבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד. אין צו להוצאות.