פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
8740/99
בש"א 274/00
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המבקשים
:
1.
אלסינארה בע"מ
2.
לוטפי משעור
3.
וידה משעור
נגד
המשיבים
:
1.
כל אלערב בע"מ
2.
מוסא חסאדיה
בקשה למתן הוראות
בשם
המבקשים: עו"ד זכי כמאל
בשם
המשיבים: עו"ד יואב אלשייך
החלטה
בפני בקשה למחיקת ערעור מחמת הגשתו באיחור ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור זה. לשם נוחות הדיון יוגדרו הצדדים על פי זיהויים בהליך העיקרי.
1.הערעור הוגש ביום 9.12.99, בהתייחס לפסק דיון שהומצא למערערים ביום 22.10.99. היינו - מספר ימים לאחר שחלף המועד להגשתו. על עובדה זו אין מחלוקת. סמוך לאחר הגשת הערעור, ביום 21.12.99, הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור הואיל והוגש באיחור. נתבקשה תגובת המערערים. הללו הגישו בקשה להארכת מועד להגשת הערעור (בש"א 274/00).
2.בבקשתם טוענים המערערים, כי עקב חילופי מזכירות ושיבושי עבודה במשרדו של בא כוחם לא הוחתמה חותמת "נתקבל" על פסק הדין ולא צויין מועד קבלתו, כך שבא כוחם לא היה ער לחלוף המועד. עוד הם טוענים, כי קודם להגשת הודעת הערעור הועברה טיוטה שלו למערער מס' 2 - לעיונו, ואף מהלך זה גרם לעיכוב. כמו-כן נטען, כי האיחור הוא בימים ספורים וכי הערעור מעורר סוגיות רבות חשיבות.
3.המשיבים מתנגדים לבקשה, ראשית הם מציינים, כי המערערים לא עוררו ביוזמתם את עניין האיחור ועשו כן רק לאחר שנתבקשה מחיקת ערעורם עקב זאת. עוד נטען, כי איחור, אפילו של יום אחד, הוא איחור שהבלגה עליו טעונה טעם מיוחד, והתייעצות עם לקוח אינה מקימה טעם מעין זה. בהתייחס לטענת התקלה המשרדית נטען, כי זו אינה מהווה טעם מיוחד, ודאי לא כשלא פורטה כדבעי וכנדרש. המשיבים כופרים גם בטענה, כי הערעור הוא רב חשיבות וטוענים, כי פסיקת בית המשפט המחוזי היא ברורה ומבוססת וכי אין להניח, כי בית המשפט העליון יתערב בקביעות העובדתיות עליהן היא מבוססת.
4.דין הבקשה להארכת מועד להידחות ודין הערעור להימחק. המועד להגשת ערעור קבוע בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ("התקנות") וככזה טעונה הארכתו טעם מיוחד (תקנה 528 לתקנות). העובדה שהאיחור כאן אינו ניכר אינה מהווה "טעם מיוחד" מעין זה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש. לוין, 1995) עמ' 897; ע"א 769/79 מועלם נ'
מטא , פ"ד לה(1) 375; ב"ש 359/80 נאור נ' נאור , פ"ד לה(2) 232; ב"ש 1038/35 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' גלבוע חברה לבנין ועבודות עפר בע"מ , פ"ד מ(1) 57). גם טענת התקלה המשרדית הנטענת אינה עולה כדי טעם כאמור (ב"ש 83/86 סוקול נ' ישמח
פ"ד מ(1) 5; ב"ש 95/86 גב-אי נ' גב-אי , פ"ד מ(1) 411). גם טענת העניין המיוחד בערעור אינה יכולה להושיע את המערערים - מה גם שעל פני הדברים, אין אני מוצא בפסק הדין נשוא הערעור את החשיבות העקרונית שמייחסים לו המערערים. בית המשפט המחוזי קבע כי בפרסום מסויים אין משום הוצאת לשון הרע על המערערים - ומכאן שהסוגיה שהם מעוררים בבקשתם (פרסום מטעה כלשון הרע) אינה מתעוררת והערעור מוגבל לשאלה אם הפרסום האמור מהווה הוצאת לשון הרע אם לאו (והשוו: בש"א 5778/94 מדינת ישראל נ' ארגון סוכני ובעלי תחנות דלק , פ"ד מח (4) 872).
הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור נדחית איפוא. הערעור נמחק מחמת הגשתו באיחור. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ו בניסן תש"ס (1.5.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99087400.
O02