ע"א 8748/04 אהרון גואטה נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.בתיק זה נקבע עירבון להפקדה בסך 30,000 ₪. בפני בקשה לפטור מחובת הפקדת הערבון או להפחית הערבון וכן להארכת המועד להפקדת העירבון.

2.לדברי המבקש, ערעורו נסוב על החלטת בית המשפט קמא שלא ליתן לו רשות להתגונן כנגד מלוא התביעה אלא רק כנגד חלקה. סיכוי הערעור לצורך הבקשה, הינם טובים וטענותיו בכתב הערעור מדברות בעד עצמן. עוד מוסיף המבקש כי עקב המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע אין בידו להפקיד את הסכום שנקבע לעירבון. המבקש הנו שכיר מזה כ8 שנים ומשתכר 3,500 ₪ לחודש לערך. כמו כן, יש לו שתי בנות בתיכון אותן הוא מפרנס ואשתו שכירה המשתכרת כ – 6,000 ₪ נטו לחודש בממוצע. משפחתו מתגוררת בשכירות בסך של 660 דולר מדי חודש. פרנסת משפחתו הנה מהמשכורות ומהלוואות אותן הוא נוטל מפעם לפעם. אין לו רכב מזה 7 שנים והוא נוסע באוטובוסים וברכבות. אין לו חשבון בנק מזה 20 שנה למעט חשבון הבנק בדיסקונט נשוא התביעה בו אין כל שימוש אלא רשומות בו יתרות חוב גדולות של מיליוני שקלים. אין לו כל חסכונות או כספים צבורים בקופה או קרן כלשהי. זאת ועוד, אכן מבחינה פורמאלית הוא הבעלים של מחצית המקרקעין הידועים כגוש 8267 חלקה 259, תת חלקה 117 אולם מדובר בנכס ישן ומוזנח באזור התעשייה בנתניה ואשר אין הוא עושה בו שימוש כבר למעלה מ 20 שנה ובפועל הנכס בבעלות אחיו ומוטלים עליו חובות. שווי הנכס במקרה הטוב, הנו לכל היותר 50,000 דולר כאשר מנגד רובצים עליו חובות בסך של למעלה מ200,000 ₪. אין לו כל נכס אחר או זכות קניינית אחרת מכל מין וסוג שהוא. המבקש מבקש לציין כי בתצהיר קודם ששלח לבא כוח המשיב הצהיר כי אין ברשותו כל נכס מקרקעין שהוא. לדבריו, עובדת בעלותו בנכס פרחה מזיכרונו הן מחמת הזמן הרב שחלף והן מחמת שאינו רואה עצמו כבעל הנכס היות ולא עשה בו כל שימוש.

3.המשיב משאיר לשיקול דעת בית המשפט את בקשתו של המבקש לפטור מהפקדת עירבון ולחילופין להפחתתו באופן ניכר תוך התחשבות באמור בתגובה. לדברי המשיב, החלטת בית המשפט קמא הינה החלטה נכונה המושתת היטב על הפסיקה בעניין נשוא ההחלטה ועל העובדות הקשורות במקרה עצמו קרי הכרתו של המבקש עצמו בחובתו לפרוע את חובו בסכום מסוים וסיכוי הערעור עליה קלושים. כמו כן, המבקש גרם לכך כי התיק שנפתח בבית המשפט קמא בשנת 2001 הסתיים זמן רב מאד לאחר מכן וכאשר בפועל עמדה לדיון רק בקשת רשות להתגונן באותו השלב. בנוסף, על אף שהמשיב הוא בנק גם לו יש הוצאות משפטיות ובשלב זה הוא רק מוציא כספים על אגרות ושכר טרחת עורך דין. עוד מוסיף המשיב כי אכן המבקש הוא הבעלים של מחצית הנכס הידוע כחלקה 259/1 בגוש 8267, וכי הוא זוכה לחלקו בהכנסות השכירות. המבקש חבר גם בבורסה ליהלומים, חברות הכורכת בזכותה משמעות כספית בלתי מבוטלת. זאת ועוד, המבקש נמנע מלפרט מי מבני משפחתו נותן לו הלוואה חודשית קבועה ומה תנאי הלוואתו. לבסוף, הצעת המבקש להמרת העירבון אינה יכולה לעמוד, שכן כעולה מהבקשה עצמה, אין המבקש מציע חלופה להפקדת ערובה, באופן שיבטיח את גביית הוצאות המשיב עם דחיית ערעורו.

4.לאחר עיון בבקשות, בתגובת המשיב ובכתב הערעור, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. אין חולק כי נוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי חוייב המערער בסכום משמעותי העולה עשרות מונים על הכנסותיו ויכולתו הכלכלית. התרשמתי גם, מעיון בהחלטתו של כב' השופט אזר ז"ל והודעת הערעור, כי סיכוייו – לצרכי ההליך שבפני – טובים הם, וזאת בשים לב לכך שמרבית הטענות הן טענות שבעובדה. המשיב אף השאיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט. יחד עם זאת, המערער מיוצג בהליך זה, ויכולת ההשתכרות שלו ושל רעייתו אינה בלתי מבוטלת בשים לב לחובה הבסיסית המוטלת על בעל דין להבטיח את זכותו של המשיב להיפרע מן המערער בגין הוצאות שיפסקו לטובתו. למערער גם נכס שיש לו ערך כלכלי וכעולה מתגובת המשיב, הוא עודנו חבר בבורסה ליהלומים, דבר המעיד בעדו. בשים לב למצב דברים זה, כמו גם לכוחו היחסי של המשיב לעומת המערער, החלטתי להעמיד את הערבון בתיק זה על סך מופחת של 10,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 15 יום מעת ההמצאה שאם לא כן ידחה הערעור ללא התראה נוספת.