פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 8768/01 מוחמד עלי ג'באר נ. קופת חולים הכללית

ניתן ביום

בקצרה

נזיקין · רשלנות רפואית בלידהערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה תביעת רשלנות רפואית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שנולד עם נכות קשה, טען שהנכות נגרמה מרשלנות בלידה בבית החולים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקבעו כי לא הוכח קשר סיבתי בין ההשתהות או הליקויים ברישום לבין הנכות, וכי הליקויים מקורם כנראה בבעיה גנטית. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המערער נולד עם פיגור שכלי ושיתוק מוחין ונכותו הרפואית היא 100%. נטען כי הנכות נבעה מרשלנות בלידה, והתיעוד הרפואי כלל ליקויים ברישום והשתהות בביצוע הלידה. המומחים מטעם המשיבה העידו כי הליקויים מולדים ואינם נובעים מהלידה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוכח קשר סיבתי בין השתהות הרופאים בביצוע הלידה לבין הנכות הקשה של המערער?
  2. 2.האם ליקויים ברישום הרפואי מובילים בהכרח להטלת אחריות על בית החולים?

הלכות

  1. 1

    לא הוכח קשר סיבתי בין רשלנות רופאי בית החולים לנכות, ולכן אין להטיל אחריות על המשיבה.

    ״לא הובאה הוכחה כאמור״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אילו הובאה הוכחה כי חלק מהליקויים מקורו בהשתהות בביצוע הלידה, ייתכן שהיה מקום להטיל אחריות חלקית.

    ״אילו הובאה הוכחה לפני בית המשפט כי חלק מסוים של הליקויים מקורו בהשתהות בביצוע הלידה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • לידה
  • מצוקה עוברית
  • נכות
  • שיתוק מוחין
  • בית החולים
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 8768/01

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט א' גרוניס

המערער:

מוחמד עלי ג'באר

נ ג ד

המשיבה:

קופת חולים הכללית

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.9.01 בת.א. 1241/95

שניתן על ידי כבוד השופט ש' ברלינר

תאריך הישיבה:

ט"ז באדר ב' תשס"ג

(20.3.03)

בשם המערער:

עו"ד מירון קין

בשם המשיבה:

עו"ד חסאן דבאח

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.המערער נולד בבית החולים מאיר בכפר סבא ביום 14.3.74. הוא לוקה בפיגור שכלי ובשיתוק מוחין ונכותו הרפואית היא בשיעור של 100%. בתביעה שהוגשה בשמו לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המשיבה, בעלת בית החולים, נטען כי נכותו נובעת מרשלנותם של הרופאים בבית החולים במהלך הלידה. בית המשפט (כב' השופט ש' ברלינר) דחה את התביעה. על כך מלין המערער בערעורו.

2.בית המשפט המחוזי בחן את התיעוד הרפואי לגבי הלידה וקבע כי הרישומים אינם מלאים ומצביעים על ליקויים בטיפול הרפואי. הלידה נמשכה שעות ארוכות והיו סימנים שהצביעו על כך שהעובר נמצא במצוקה. המערער נולד בשעה 13:45 ואילו הרישום האחרון לגבי מהלך הלידה נעשה בשעה 12:00. לדעתו של בית המשפט, קיים ליקוי ברישומים בשל אי ציון הפעולות שנעשו בתקופת הזמן הנזכרת, אם כלל נעשו פעולות כלשהן. ליקוי נוסף אותו ציין בית המשפט היה היעדר רישום לגבי בדיקת אפגר, שאמורה להתבצע בילוד מיד לאחר לידתו. מן הרישומים עלה כי הלידה בוצעה באמצעות שולפן ריק, לאחר שנתגלתה מצוקה עוברית ( fetal distress ). על סמך אותם ליקויים ברישום מוכן היה בית משפט קמא לקבל שהטיפול הרפואי לא היה נאות וכי חל שיהוי ממושך יתר על המידה בביצוע הלידה. אף על פי כן נמצא בסופו של דבר, כי אין המשיבה אחראית לנכות ממנה סובל המערער. בפני בית המשפט העיד רופא אחד מטעם המערער ושלושה רופאים מטעם המשיבה. עדותם של עדי המשיבה הועדפה על פני עדות המומחה של הצד האחר. בית המשפט קבע, כי לא הובאו ראיות מספיקות על ידי המערער על מנת להראות כי מצבו הרפואי הקשה נובע מהשתהות הרופאים בביצוע הלידה או כי מצבו הוחמר עקב ההשתהות.

3.אין מקום לקבלתו של הערעור. מן העדויות שהובאו התברר כי בצד הפיגור השכלי של המערער ושיתוק המוחין נמצאו אצלו תופעות אלו: סטייה ניכרת של האף, פה קטן יחסית, חיך צר, סנטר גדול יחסית, ומוטת ידיים גדולה באופן בלתי פרופורציונאלי. אחד העדים המומחים מטעם המשיבה היה רופא שהינו מומחה לרפואת ילדים ולגנטיקה רפואית. על פי חוות דעתו, התופעות הנזכרות הינן מולדות ואין הן נובעות מן הלידה. לעומת זאת, העד המומחה שהובא מטעם המערער היה גניקולוג ולא מומחה בגנטיקה. עוד יצוין, כי הוריו של המערער הינם קרובי משפחה. העדים המומחים הנוספים מטעם המשיבה אף העידו כי המצוקה העוברית במהלך הלידה לא הייתה חריפה וכי על פי הרישומים היא חלפה תוך זמן קצר. המצוקה האמורה אין בה כדי להסביר, לדעת מומחה המשיבה, את מצבו הרפואי הנוכחי של המערער. במילים אחרות, המומחים הרפואיים אשר עדותם הייתה מקובלת על הערכאה הדיונית אמרו, כי הנכות ממנה סובל המערער אינה נובעת מהתרחשויות שונות שאירעו במהלך הלידה. אילו הובאה הוכחה לפני בית המשפט כי חלק מסוים של הליקויים מקורו בהשתהות בביצוע הלידה, אפשר שהיה מקום להטיל אחריות חלקית על המשיבה. דא עקא, לא הובאה הוכחה כאמור.

4.מסתבר, אם כן, כי אף שהיו ליקויים ברישומים הרפואיים וחלה השתהות בביצוע הלידה, הרי לא הוכח כי רשלנותם של רופאי המשיבה היא שגרמה לנכות הקשה של המערער. סביר בהחלט שהליקויים מהם סובל המערער מקורם בבעיה גנטית, שהמשיבה אינה אחראית לה. לפיכך, הננו מחליטים לדחות את הערעור. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז באדר ב' תשס"ג

(20.3.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1לא הוכח קשר סיבתי בין רשלנות רופאי בית החולים לנכות, ולכן אין להטיל אחריות על המשיבה.
  2. 2אילו הובאה הוכחה כי חלק מהליקויים מקורו בהשתהות בביצוע הלידה, ייתכן שהיה מקום להטיל אחריות חלקית.