פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
877/99
בפני:
כבוד
השופט ת' אור
המבקשיםם
:
1.
עזבון המנוח אלכסנדר ימיליאנוב ז"ל,
באמצעות יורשיו
2.
אוקסנה ויקטרינה ימילאנוב
3.
אוקסנה ימילאנוב
4.
יקטרינה ימיליאנוב באמצעות אמה אוקסנה ימיליאנוב
נגד
המשיב
ות
:
1. דולב, חברה לביטוח בע"מ
2.
אבנר, אגוד לביטוח נפגעי רכב
3.
קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
בקשת
רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.1.99 בבש"א 5150/98,
2694/98 ת"א 11179/97 שניתנה על ידי כבוד השופט פיזם
בשם
המבקשים: עו"ד מאיר ברק
החלטה
זוהי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בחיפה.
1.בתאריך 26.8.97 ארעה תאונת דרכים, ממנה נפטר מספר ימים לאחר מכן, בתאריך 6.9.97, אלכסנדר ימיליאנוב ( להלן: המנוח ). עזבון המנוח ותלוייו, הכוללים את אלמנתו ובתו של המנוח ( להלן: המבקשים ), הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה לקבלת פיצויים בגין מות המנוח בעקבות התאונה. במסגרת תביעה זו הוגשו שתי בקשות על ידי המבקשים. הבקשה הראשונה, הינה בקשה לפיצול סעדים. בקשה זו הוגשה לאור חשש האשה והבת מפני נזק נפשי ממנו תסבולנה בעתיד, נזק שטרם התגבש ולא ניתן לתבוע בגינו כיום, אולם יתכן כי בעתיד ניתן יהיה. בבקשה לפיצול סעדים מגולם רצון להותיר את הדלת פתוחה לתביעת אותו נזק, על פי הלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון דהאן , פ"ד מד(3) 397). בית המשפט קמא סרב לבקשה זו, באומרו:
"גם פיצול הסעדים איננו מקובל עלי, זה יחייב שמיעת לפחות חלק מהראיות באורח חוזר ועלול לגרום לבזבוז זמן של בית המשפט. מצד שני, אין מדובר בתביעה ישנה. התביעה הוגשה בשנת 1997 והתיק הוא בשלב של קדם משפט. לכן, הפרוצדורה העדיפה במקרה כזה, זו בקשת התובעות לדחיית הדיון ובצמוד, בקשה לתיקון התביעה לפי מה שיתבקש מהנזקים שהתובעות טוענות להם".
לדעתי, צדק בית המשפט בדחיית הבקשה, אך מנימוק שונה. הנימוק הוא, שתביעת האלמנה והבת על יסוד הלכת אלסוחה הינה תביעה בעילה אחרת מתביעתן כיורשות או תלויות במנוח. זו תביעה בעילה עצמאית שלהן, אשר מתקיימת כשמתמלאים תנאי ההלכה הנ"ל. הרעיון הגלום בתקנות 44 ו45- לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, הדנות בפיצול סעדים, הוא שלא יוטרד נתבע מספר פעמים בשל עילה אחת (ראו ד"ר זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר שלמה לוין, פיסקה 134 בעמוד 169). אך אין התקנות מחייבות תובע לרכז את כל עילותיו נגד הנתבע בכתב תביעה אחד (ראו שם, פיסקה 132 בעמוד 168). יוצא, שהסעד של פיצול סעדים אינו נוגע לסיטואציה של המבקשות. הוא גם לא דרוש להן, ואף בלעדיו תוכלנה להגיש בעתיד, אם תמצאנה זאת לנכון, תביעה מכוח הילכת אלסוחה בגין נזק נפשי שנגרם להן עקב מות המנוח.
2.הבקשה השניה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, היא למתן פסק דין חלקי בו ייפסק לעזבון סכום הנזק הלא ממוני הקבוע בסעיף 4 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו1976-, וכן הוצאות קבורה ומצבה לפי קבלות אשר בידי המבקשים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ובדין עשה כך. הואיל והנתבעות כופרות, כל אחת מהן, בחבותן לפצות את המבקשים, אין מקום לחייבן, בפסק דין חלקי, בתשלום כלשהו למבקשים.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כד' באב התש"ס
(25.8.2000).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99008770.
E03
/עכב