לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.
המערער השיג על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל עתירה לדיון נוסף שהוגשה לאחר המועד. נקבע כי המועד הקובע להמצאת כתבי בי דין הוא מועד הגעתם לבית המשפט ולא מועד משלוחם, ולכן פעלה המזכירות כדין. הערר נדחה.
העובדות: המערער השיג על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל עתירה לדיון נוסף שביקש להגיש, בשל חלוף המועד להגשתה. המבקש הפנה את בקשתו במפורש אל הרשם, ולכן נדונה הבקשה על ידיו.
העובדות
המערער השיג על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל עתירה לדיון נוסף שביקש להגיש, בשל חלוף המועד להגשתה. המבקש הפנה את בקשתו במפורש אל הרשם, ולכן נדונה הבקשה על ידיו.
השאלות המשפטיות
1.האם המועד הקובע להמצאת כתב בי דין הוא מועד הגעתו לבית המשפט או מועד משלוחו בדואר?
2.האם פעלה מזכירות בית המשפט כדין כשסירבה לקבל עתירה לדיון נוסף שהוגשה לאחר חלוף המועד?
הלכות
1
המועד הקובע להמצאת כתבי בי דין הוא מועד הגעתם לבית המשפט ולא מועד משלוחם בדואר.
״המועד הקובע לעניין המצאת כתבי בי דין הוא מועד הגעתם לבית המשפט ולא מועד משלוחם בדואר.״
התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.
הטקסט המלא
פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
8773/00
בפני:
כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
המערער
:
אהוד
אור
נגד
המשיב
:
מזכירות
בית המשפט העליון
הוגש הליך
החלטה
המערער טוען נגד החלטת מזכירות בית המשפט שלא
לקבל עתירה לדיון נוסף שביקש להגיש, בשל חלוף המועד.
כיון שהמבקש הפנה את בקשתו במפורש אל הרשם/ת,
אדון בבקשה.
המועד הקובע לעניין המצאת כתבי בי דין הוא
מועד הגעתם לבית המשפט ולא מועד משלוחם בדואר.אם הגיעה העתירה באיחור, אין חשיבות למועד בו נשלחה, ולפיכך פעלה המזכירות כדין בסרבה לקבל את העתירה.