ע"א 8852/12 יאנה ברויטמן ואח' נ. תעשיות רדימקס ישראל בע"מ

1.

בתאריך 28.8.2013 קיבלתי את בקשתם של המבקשים והוריתי על עיכוב ביצוע הליך כינוס נכסים על מניות המשיבה 4, שעליהן מונתה המשיבה 2 ככונסת נכסים (ושאלת הבעלות בהן היא העומדת במוקד הערעור בתיק דנן), עד להכרעה בערעור, או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית משפט זה – וזאת בכפוף לכך שהמבקשים יפקידו עד למועד שננקב בהחלטתי: התחייבות עצמית, ללא הגבלת סכום לפיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבות 1 ו-2, או לקופת-הכינוס, בשל הצו האמור, אם ערעורם יידחה, וכן סך של 150,000 ש"ח, במזומן, או בערבות בנקאית אוטונומית, לשם הבטחה חלקית של ההתחייבות האמורה.

2.

בבקשה שלפני עותרים המבקשים כי אורה שהערבות הבנקאית אשר הופקדה בבית המשפט קמא, כתנאי למתן הסעד הזמני שניתן עד להכרעה בתובענה (במסגרת בש"א 6857/08), על סך של 100,000 ש"ח – תשמש כערובה לצורך מתן הסעד הזמני בגדרי הערעור דנן, בצירוף השלמה של סכום העירבון שנפסק בהחלטתי האמורה, בסך של 50,000 ש"ח. לחילופין, עותרים המבקשים כי אורה שעם הפקדת העירבון, או הערבות הבנקאית, על סך של 150,000 ש"ח, כאן, תשוחרר לידיהם הערבות הבנקאית שהופקדה בבית המשפט קמא.

3.

בהחלטתי מתאריך 11.9.2013 הוריתי למשיבים למסור את תגובתם לבקשה. כמו כן הוריתי למבקשים להפקיד במזכירות בית המשפט: התחייבות עצמית, בהתאם לאמור בהחלטתי מתאריך 28.8.2013, וכן סך של 50,000 ש"ח לשם הבטחה חלקית של ההתחייבות האמורה, וזאת כתנאי לקיומו של הסעד הזמני שעליו הוריתי, עד להחלטה בבקשה שלפני. המבקשים פעלו בהתאם להחלטתי מתאריך 11.9.2013.

4.

המשיבות 1 ו-2 מסרו את התנגדותן לבקשה והודיעו כי הוגשה על ידן לבית המשפט קמא הנכבד בקשה לחילוט הבטוחה שהופקדה כתנאי למתן הסעד הזמני עד להכרעה בתובענה. המבקשים השיבו לתגובת המשיבות 1 ו-2 לאחר נטילת רשות.

5.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבות 1 ו-2 ובתשובת המבקשים לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה שלפני להידחות . אנמק בקצרה את החלטתי זו.

6.

משהוגשה בקשה לחילוט הבטוחה הכספית שהופקדה בבית המשפט קמא הנכבד, כתנאי למתן הסעד הזמני עד להכרעה בתובענה, וכל עוד היא תלויה ועומדת בפניו – אין מקום להיעתר לבקשת המבקשים במתכונתה הנוכחית.

זאת ועוד – אחרת. החלטתי מתאריך 28.8.2013 ניתנה בשים לב לקיומה של הערבות הבנקאית שהופקדה בבית המשפט קמא הנכבד כתנאי למתן הסעד הזמני עד להכרעה בתובענה, וכן להסכמה הדיונית שאליה הגיעו הצדדים לאחר מתן פסק הדין, שלפיה הסעד הזמני שניתן על ידי בית המשפט קמא הנכבד יעמוד בתוקפו עד אשר תוגש בקשה מתאימה בעניין לבית משפט זה – ובעיקר לסייג שנקבע לצידה, ועוגן גם בהחלטתו של בית המשפט קמא הנכבד, שלפיו: "אין בהסכמה זו כדי לפגוע בטענות מי מהצדדים באופן כללי ומטענות המשיבות 1 ו-2 בעניין חילוט העירבון [שהופקד כתנאי למתן הסעד הזמני בבית המשפט קמא הנכבד – ח"מ ]" (ראו: החלטת בית המשפט קמא מתאריך 27.11.2012).

התניית מתן הסעד הזמני לעיכוב ביצוע הליכי כינוס הנכסים על המניות, לתקופת הערעור, בהפקדת ערובה כספית – נועדה להבטיח את הנזקים העלולים להיגרם, עקב מתן הסעד הזמני, בתקופת הערעור , היה והערעור יידחה. זהו "המחיר" שעל מבקש הסעד הזמני לתקופת הערעור "לשלם" תמורת קבלת הסעד הזמני, לאחר שהערכאה הדיונית הכריעה במחלוקת בין הצדדים – לחובתו (ראו: החלטתי ב-ע"א 427/13 דעוס נ' דופני (27.10.2013)). ערובה זו עומדת על רגליה שלה. תכליותיה והנזקים שהיא נועדה להבטיח אינם זהים בהכרח לתכליות שנועדה לשרת הבטוחה שהופקדה כתנאי למתן סעד זמני עד להכרעה בתובענה ולנזקים שהיא נועדה להבטיח. ממילא, אין לראות בערובה האחת תחליף לרעותה.

7.

לסיכום – הפקדת ערובה כספית בסך של 150,000 ש"ח, כתנאי לעיכוב ביצוע הליכי כינוס הנכסים על המניות – אשר נרכשו על ידי המבקשים, לטענתם, בתמורה לסך של 2,000,000 ש"ח – לתקופת הערעור – משקפת, לטעמי, את האיזון הראוי בין זכויותיהם של נושי המשיב 3, אשר ממתינים מזה כ-4 שנים למימוש המניות שעליהן מונתה המשיבה 2 ככונסת נכסים, לבין זכותם הקניינית הנטענת של המבקשים, במניות, אשר לא הוכרה על-ידי הערכאה הדיונית, שדחתה את תביעתם.

8.

אשר על כן – הבקשה נדחית . המבקשים יפקידו במזכירות בית משפט זה את יתרת סכום הערובה הכספית שנקבעה בהחלטתי מתאריך 28.8.2013, קרי: סך של 100,000 ש"ח (בנוסף לסכום המופקד כעת בקופת בית המשפט), במזומן, או בערבות בנקאית אוטונומית – וזאת עד לתאריך 27.11.2013. לא יופקד הסכום הנ"ל עד למועד האמור – יפקע צו עיכוב הביצוע שעליו הוריתי בהחלטתי מתאריך 28.8.2013.