פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
8891/07 - א'
בפני:
כבוד הרשם
יגאל מרזל
המערערת:
שמשית אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
עומרי עאהד חברה לבניין בע"מ
בקשה למחיקת ההליך
החלטה
1.
לפני בקשה למחיקת ההליך שבכותרת שעניינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (מיום 19.09.07). במסגרת ההחלטה האמורה נדחתה תביעת המערערת למתן פסק דין הצהרתי לפיו תביעתה של המשיבה אינה ראויה לדיון במסגרת הליך בוררות. הטעם לבקשה נעוץ בעובדה שיוזמת ההליך ביקשה לערער על החלטת בית המשפט קמא בדרך של ערעור בזכות בעוד ההלכה הפסוקה קובעת כי הדרך לערער על
החלטה כאמור, נוכח הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), היא ברשות בלבד (בש"א 4936/06 אלי ארוך ואח' נ' כלל פיננסים בע"מ (לא פורסם, 26.12.06).
2.
בתגובה לבקשה למחיקת ההליך על הסף הגישה המערערת בקשה לתיקון כתב טענות באופן שכותרת כתב הערעור שהוגש על ידה תשתנה ל"בקשת רשות ערעור". לטענת בא כוח המערערת, לא היה הוא מודע להלכה המוזכרת לעניין פרשנותו של סעיף 38 לחוק הבוררות ומשום טעות משפטית כנה הוגשה הודעת ערעור במקום בקשת רשות ערעור. זאת, הגם שהראשונה הוגשה תוך 15 ימים מיום שהחלטת בית המשפט קמא הומצאה למשרדו, קרי בתוך המועד הקבוע להגשת בקשת רשות ערעור.
3.
המשיבה מתנגדת לבקשת המערערת לתיקון כתב הטענות בנימוק שהניסיון לתקן את הטעות בהגשת ההליך בדרך של "שינוי כותרת" אינו ממלא אחר דרישות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, זאת, בין היתר, משום שלא נתבקשה רשות לערער בגוף הבקשה ולא פורטו העילות למתן רשות לערער. עוד נטען כי הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשת בקשת רשות הערעור מבלי שתתבקש הארכת מועד וממילא מבלי שבוסס "טעם מיוחד" המצדיק העתרות לבקשה. טעותו של בא כוח המערערת, כך נטען, הייתה יכולה להימנע בקלות על ידי עיון בהוראות חוק הבוררות. לבסוף טוענת המשיבה לשיהוי בהגשת הבקשה כאשר עוד ביום 29.10.07, ידעה המבקשת על טעותה, במסגרת בקשה למתן צו שהגישה המשיבה לבורר, אולם פעלה לתקנה רק לאחר שהמשיבה הגישה את
הבקשה למחיקת ההליך.
4.
לאחר עיון בטענות בעלי הדין, שוכנעתי כי דין הבקשה למחיקת ההליך להידחות וכי יש לאפשר למערערת לתקן את הודעת הערעור באופן שתוגש תחתיה בקשת רשות ערעור. אכן, ההליך שבכותרת הוגש בטעות כערעור בזכות. עם זאת, ההליך הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור ולא מצאתי טעם שלא להיעתר לתיקונו לבקשת רשות ערעור, בייחוד בנסיבות בהן לא הייתה הסתמכות של בעל הדין שכנגד על סופיות ההליך. יחד עם זאת, הדין עם המשיבה כי אין די ב"שינוי כותרת" בין הודעת ערעור לבין בקשת רשות ערעור, ושומה על המבקשת-המערערת להגיש בקשת רשות ערעור כשהיא ערוכה כדין.
5.
התוצאה היא אפוא כי דין הבקשה למחיקת ההליך להימחק וכי דין בקשת המערערת לתיקון ההליך להתקבל. בקשת רשות ערעור תוכל להיות מוגשת לבית המשפט תוך 10 ימים מעת המצאת החלטתי זו. עם הגשתה, יושב למבקשת הפרש האגרה. ע"א 8891/07 ימחק, והערבון שהופקד בו יועבר לבקשת רשות הערעור שתיפתח. כמו כן, ובשים לב לטורח שנגרם למשיבה בגין הפגם שנפל בהליך והשיהוי היחסי בתיקונו, תישא המבקשת בשכר טרחת עורך-דין של המשיבה בגין הליך זה בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. החלטתי זו תתויק בתיק אב"ד של הליך בקשת רשות הערעור, לכשיפתח.
ניתנה היום, ט"ז בטבת
תשס"ח (25.12.2007).
יגאל מרזל
, שופט
ר ש ם