פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8909/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשים:
1. יהודה אלחדיף
2. רחל אלחדיף
נ ג ד
המשיבים:
1. הכונס הרשמי
2. הנאמן – עו"ד אורי כהן
3. בנק לאומי לישראל בע"מ
4. כלל חברה לביטוח בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בפש"ר 51840-04-15 מיום
14.12.2018 שניתן על ידי כב' השופט ח' ברנר
בשם המבקשים:
עו"ד קובי צאיג
פסק-דין
לפניי " בקשה דחופה לעיכוב ביצוע מימוש בית מגורים שקבוע למחר יום 18.12.2018 " (להלן: " הבקשה "). זאת, עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית המשפט המחוזי (כבוד השופט חגי ברנר ) מיום 14.12.2018 בתיק פש"ר 51840-04-15 (להלן: " ההחלטה "). וזו לשון ההחלטה:
ככלל, בית משפט של פש"ר יכול בנסיבות נדירות (שאינן מתקיימות כאן) להורות שמימוש בטוחה של נושה מובטח ייעשה במסגרת תיק הפש"ר דווקא.
דא עקא, לא זו הבקשה של החייב שבפניי. על כן, לא ברור לי מכוח מה יכול בית משפט של פש"ר למנוע מנושה מובטח לממש את הבטוחה שברשותו, שעה שאין בקשה להורות כי המימוש ייעשה במסגרת הליך הפש"ר.
מכל מקום, לתגובת הנושה המובטח והנאמן עד ליום 17.12.2018.
מנוסח ההחלטה עולה כי אין מדובר בהחלטה סופית, אלא בהחלטת ביניים, המורה על הגשת תגובות הצדדים לבקשה, טרם מתן החלטה סופית. עוד מתברר, מעיון במערכת "נט-המשפט", כי היום ניתנה החלטה ביניים נוספת על ידי השופט ברנר (לאחר שהוגשו תגובות מטעם הנאמן ומטעם הנושה המובטחת (כלל חברה לביטוח בע"מ) וכונס הנכסים מטעמה), במסגרתה קבע בית המשפט כך:
[...] זכות תשובה לחייב תוך 7 ימים. למען הסר ספק – בשלב זה הפינוי איננו מעוכב.
בהיעדר החלטה סופית, אין מקום לערעור שהגישו המבקשים, ודינו להימחק, יחד עם הבקשה לסעד זמני אשר הוגשה במסגרתו. אף על פי כן, בכל הנוגע לבקשה לעיכוב ביצוע, מצאתי לנכון - לפנים משורת הדין ומתוך התחשבות במצבה הבריאותי של המבקשת - להורות על עיכוב ביצוע זמני של הפינוי, עד למתן החלטה סופית על ידי בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכי הפינוי.
ניתן
היום, ט' בטבת התשע"ט (17.12.2018).
ש ו פ ט