ע"א 892/00 אחמד חדיגה נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לפטור מערבון, להמרתו בערבות צד ג' ולחלופין - להפחתתו.

1.

המבקש רכש מפלוני חלקת קרקע ב - 1985. הקרקע לא נרשמה על שמו והעסקה לא דווחה לרשויות המס. לימים (בשנת 1996) תבע המבקש את יורשו של פלוני וביקש, כי יינתן סעד הצהרתי, לפיו המבקש הוא הבעלים של הקרקע. עובר להגשת התביעה דיווח המבקש לרשויות המס על העסקה. במהלך הדיון הגיעו הצדדים לידי פשרה - המבקש משך את תביעתו ופלוני שילם לו סך של כ - 155,000 ש"ח. בשלב זה פנו המבקש ופלוני למשיב בבקשה לביטול העסקה. המשיב דחה את פנייתם וקבע, כי המדובר, למעשה, במכר חוזר ולא בביטול. ערעורו של המבקש על קביעה זו נדחה (בדעת רוב) על ידי ועדת הערר לענייני מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בנצרת - ומכאן הערעור שבפני בית משפט זה.

2.

בבקשה שבפני טוען המבקש, כי סכום המס שבמחלוקת הוא כ- 40,000 ש"ח. כך שסכום הערבון שנקבע (20,000 ש"ח) מהווה כמחצית משווי ההליך. עוד הוא טוען, כי אינו עובד זה זמן עקב תחלואיו וכי הוא מתפרנס מקיצבה ומדמי ביטוח בסך כ - 10,000 ש"ח לחודש. לטענתו, סמוכים חמשת ילדיו לשולחנו, הוא חב חובות רבים לרשויות שונות ומיוצג בהליך, בלא תמורה, על ידי אחיו. לבקשה צורפו אישור המוסד לביטוח לאומי על נכותו של המבקש, אישורים רפואיים שונים, וכן דף חשבון חלקי ממנו עולה, כי המבקש מצוי ביתרת חובה של כ - 50,000 ש"ח.

3.

המשיב מתנגד לבקשה. ראשית הוא טוען, כי במסגרת הפשרה עם פלוני קיבל המבקש כ - 155,000 ש"ח בחודשים אוגוסט-ספטמבר 1998, סכום שלא אוזכר כלל בבקשה. עוד מציין המשיב, כי על פי אישור המוסד לביטוח לאומי מקבל המבקש קיצבת

ילדים רק עבור ילד אחד - ומכאן שארבעת הנותרים הם בגירים שהטענה בדבר היותם סמוכים לשולחנו של המבקש טעונה הוכחה. בהתייחסו לחוב המס שבמחלוקת טוען המשיב, כי זה עומד על כ - 115,000 ש"ח.

4.

אכן, דין הבקשה להידחות. המבקש השמיט מבקשתו מספר פרטים שהיעדרם עומד בעוכריה של בקשתו (וראו: ע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים , לא פורסם; ע"א 8223/98 ורד שאול נ' ד"ר חיים פרנק , לא פורסם) : כך קבלת הסכום האמור, כך ההתייחסות לעסקו (עסק המאוזכר בפרוטוקול ההליכים בועדת הערר). אין בבקשה גם התייחסות ממשית לילדיו הבגירים והטענה הכוללנית כי הללו סמוכים לשולחנו אינה יכולה לעמוד כמות שהיא. בדף החשבון שצורף אין ביטוי להכנסותיו (המוצהרות) של המבקש מן המוסד לביטוח לאומי (ואכן באישור מטעם המוסד לביטוח לאומי מצויין

כי הקיצבה מועברת לחשבון אחר - שדף החשבון לגביו לא צורף) וממבטחו. כך שגם בהקשר זה לוקה טיעונו בחסר. גם טענתו באשר להיקפו הכספי של הערעור שנויה במחלוקת. ממילא, "שווי" ההליך אינו משמש מדד בלעדי לקביעת ערבון - שהרי כל דיון בבית המשפט העליון מצריך היערכות משפטית הולמת. ודאי במקרה דוגמת המקרה כאן. מכל הטעמים הללו לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

הבקשה לפטור מערבון נדחית. המבקש ישלם את הערבון

שהושת עליו תוך שלושים יום ממועד המצאתה של החלטה זו (וימי הפגרה יבואו במניין) וכן יישא בהוצאות המשיב בסך כולל של 1,500 ש"ח.