פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א 894/01
רע"א 954/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשים
ברע"א 894/01
:
1. מטאוע אבו עראר
2.
אבו מחמד
המבקשים ברע"א
954/01: 1. אבו עראר נאיף
2. אבו צעלוק מוחמד
3. אבו קוש עבדאלקאדר
4. אלטלקאת סלימאן
5. אבו ג'אמע עבד אלמונעם
נגד
המשיבים
ברע"א 894/01
:
1. פקיד הבחירות לרשות המקומית ערערה בנגב
2.
ועדת הבחירות למועצה המקומית ערערה בנגב
3.
טלב אבו עראר
4.
ג'ומעה אבו עראר
5.
עלי אבו ג'ויעד
6.
עטייה אבו סעלוק
7.
אלענאמי מחמד
8.
מוסא אל מחדי
9.
נאיף אבו עראר
10.
סלימאן אלטלקאת
11.
אלמונעם אבו ג'מע עבד
12.
מחמד אבו סעלוק
13.
עבדל קאדר אבו קוש
המשיבים
ברע"א 954/01: 1. ועדת הבחירות המרכזית בכפר ערערה
2. פקיד הבחירות לרשות המקומית ערערה
3. טאלב אבו עראר
4. ג'ומעה אבו עראר
5. עטיה אבו סעלוק
6. עלי אבו ג'ויעד
7. אלענאמי מוחמד
8. מוסר אל מחדי
9. אבו עראר מטאוע
10. אבו ג'אמע מחמד
בקשת
רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 14.1.2001 בה"פ
4149/00 שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' דברת.
בשם
המבקשים ברע"א 894/01: עו"ד גדעון פנר
בשם
המבקשים ברע"א 954/01: עו"ד זכי כמאל
החלטה
המבקשים בשתי הבקשות שלפני הגישו לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ערעור על תוצאות הבחירות שהתקיימו בתאריך 19.9.00, למועצה המקומית בכפר ערערה ולתפקיד ראש המועצה. לטענתם בחירות אלה לקו באי-סדרים המצדיקים את ביטולם. המבקשים סמכו את עמדתם על סעיף 73 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה1965- (להלן: החוק), המקנה לבית-המשפט המחוזי סמכות לבטל את הבחירות באופן מלא או באופן חלקי, אם ראה כי הבחירות לא נוהלו על-פי תחיקת הבחירות, וכי הסטייה מן החוק עלולה להשפיע על תוצאותיהן. (ראו: ע"א 414/94 חוסיין מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס , פ"ד מח(4),421 בעמוד 427).
בבית-המשפט המחוזי הוצגו על-ידי המבקשים עדויות ותצהירים שביקשו להצביע על הליקויים האמורים. הטענה המרכזית העולה מהם היא כי מספר גדול של נשים הרשומות כמי שהצביעו למעשה לא השתתפו בבחירות, ונשים אחרות שהתחזו להן הצביעו במקומן. בית-המשפט המחוזי קבע כי עדויות אלה היו רצופות סתירות פנימיות ובלתי מהימנות, ועל-כן אין לייחס להן משקל ראייתי ניכר. בית-המשפט המחוזי דחה אפוא את הערעור שנדון בפניו, לאחר שקבע כי המבקשים לא עמדו בנטל הראיה הדרוש להוכחת הליקויים האמורים.
בעקבות פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, הוגשו הבקשות שבפניי למתן רשות ערעור. בבקשות אלה נטען, כי בית-המשפט המחוזי שגה בכך שלא ייחס משקל ראוי לראיות השונות שהוצגו בפניו. המבקשים טענו איפוא בפרוטרוט לגבי כל ראיה וראיה, והסבירו מדוע שגה לדעתם בית-המשפט המחוזי בהעריכו את מידת מהימנותה ואת משקלה הראוי.
דין הבקשה להידחות.
על-פי סעיף 73(א) לחוק, הרשות לערער על פסק-דינו של בית-המחוזי עשויה להינתן רק כאשר הסוגייה הנדונה הינה משפטית באופייה. הבקשות שלפנינו נסבות על שאלות שבעובדה בלבד, ומטעם זה דינן להידחות.
אף לגופו של עניין, לאחר עיון בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, ולאחר בחינת טענות המבקשים, נחה דעתי כי לא עלה בידם לעמוד בנטל הראיה, וכי בית-המשפט המחוזי נהג כהלכה בדחותו את ערעורם.
אשר-על-כן, הבקשות נדחות.
ניתנה היום, ט' באייר תשס"א (2.5.01).
ש ו פ ט ת