ע"א 8973/02 מדינת ישראל-משרד החינוך והתרבות נ. שמחוני תרצה

השופט א' ריבלין :

המשיבה מעדה ונפלה ארצה מבימת אולם במהלך אירוע שהיא הפיקה מטעם המערערת. בית המשפט המחוזי קבע כי הנפילה נגרמה עקב היתקלותה של המשיבה בכבל שהיה פרוס על הבמה וכי בפריסה זו גילתה המערערת התרשלות ובשל כך היא אחראית לתוצאות הנפילה. בקביעה זו, בדברי עצם קיומה של רשלנות, לא מצאנו עילה להתערב. היא מבוססת ביסודה על ממצאים עובדתיים ועל הערכת מהימנות עדותה של המשיבה.

בית המשפט המחוזי מצא כי הפסדיה של המשיבה היום, כולם, פרי התרשלותה של המערערת וחייב אותה במלוא הנזקים מהם היא סובלת. מסקנה זו מעוררת קושי. אכן אין לקבל את עמדת המערערת כי היא לא חבה כלל לפצות את המשיבה על הפסדיה. אף בהעדר קשר סיבתי בין הנפילה לבין החמרת מחלת הטרשת הנפוצה ממנה סובלת המערערת נראה כי באו בפני בית המשפט קמא ראיות כי בעקבות החבלה נשוא הערעור נתרבו מכאוביה של המשיבה והוחמר מצב בריאותה. מאידך גיסא, אין בשום פנים לייחס לתאונה האמורה את חולייה של המשיבה כולם. לא היה גם מקום להתעלם ממידה מסוימת של אשם תורם הטבוע בהתנהגותה של המשיבה עצמה.

אשר לחישוב שומת הנזק אין מקום להתערב באומדנים הגלובליים שערך בית המשפט. הימנעות בית המשפט מעריכת היוון בראשי נזק מסוימים שנפקותה מופחתת לאור גילה של המשיבה, כמו גם הטעות שבהימנעות מניכוי קצבת הניידות של המוסד לביטוח לאומי, מתקזזת בשומה המתונה מאוד, במקצת מראשי הנזק עד שהסכום הכולל אינו מצריך התערבות.

התוצאה מכל אלה היא כי הערעור מתקבל בחלקו. יש להפחית מן הסכום הפסוק 35% ולפסוק למשיבה סכום של 65% מסכום פסק הדין נכון ליום פסק הדין בבית המשפט קמא. שכר טרחת עורך-דין, מופחת בהתאם.

המשיבה תשא בהוצאות המערערת בערעור זה בסכום של 10,000 ש"ח.