ע"א 8989/18פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ז'יטניצקי רקובר ) מיום 10.12.2018 בתלה"ם 62400-01-18 אשר דחה את בקשת המערערת לפסול עצמו מלדון בעניינה.

1.

בין הצדדים מתנהל הליך שעניינו תביעה שהגיש המשיב כנגד המערערת, בין היתר, לביטול התשלומים שבהם הוא נושא בגין מזונות שלושת ילדיהם הקטינים (להלן: הקטינים ). ברקע התביעה דנן עומד הליך אחר שמתנהל גם הוא בפני השופטת א' ז'יטניצקי רקובר אותו נקט המשיב נגד המערערת בעניין זמני שהות של שלושת ילדיהם הקטינים, אשר לטענתו מסרבים להיפגש עמו ולהיות עמו בקשר בשל הוראותיה של המערערת (להלן: ההליך בעניין זמני השהות ). במסגרת ההליך בעניין זמני השהות נעשו פעולות שונות בעידוד בית המשפט שמטרתן הייתה קידום וטיפוח הקשר בין המשיב לילדיו הקטינים וכן ניתנו החלטות שונות על ידי המותב. ביום 3.10.2018 התנהלה ישיבת הוכחות בתביעה מושא הערעור דנן ובהליך בעניין זמני השהות. כמו כן נדונה בקשת המערערת לחייב את המשיב לחתום על המסמכים הנדרשים לצורך הוצאת דרכונים לקטינים ולחלופין להעניק לה סמכות בלעדית לחתום על מסמכים אלה. ביום 9.10.2018 הכריע המותב בבקשה האמורה וקבע כי אין מקום להתיר למערערת לחתום לבדה על הוצאת הדרכונים לקטינים.

בעקבות החלטה זו הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב.

2.

ביום 10.12.2018 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה תוך שקבע כי בקשת הפסלות "הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש". בית המשפט עמד על כך שבדיון שהתקיים ביום 3.10.2018 הוא הבהיר לצדדים כי מערכת היחסים הקשה ביניהם אינה מטיבה עם הקטינים ו"משחיתה" את נפשם, כפי שגם צוין בהחלטה קודמת של המותב מיום 6.1.2018. עוד הטעים בית המשפט כי לנוכח התנהגות בא כוחה של המערערת בדיון האמור (בהחלטה מצוין בטעות בא כוח המשיב) הוא "התרעם" על התנהלותו ועל ניסיונותיו להוציא את דברי המותב מהקשרם. באשר לטענת המערערת לפיה בית המשפט "נעל" דעתו בהליך והוא סבור שיש מקום להוצאת הקטינים מביתם, הוטעם כי בית המשפט אך יידע את הצדדים בדבר קיומו של פיילוט בבתי המשפט במחוז צפון שבמסגרתו, במקרים קשים של ניכור הורי, יש מקום להוציא את הילדים למסגרת חוץ ביתית. עם זאת, בית המשפט ציין כי הוא לא נקט כל עמדה ביחס להיתכנותו של פתרון זה בנסיבות המקרה דנן. עוד הוסף כי המשיב הגיש מספר בקשות בעבר להוצאת הקטינים מבית המערערת, אשר נדחו על ידי בית המשפט. בנסיבות אלו, נפסק כי אין כל בסיס לטענת המערערת כי בית המשפט הכריע בדבר הוצאת הקטינים מביתה.

3.

מכאן הערעור שבפניי. המערערת טוענת כי הפרוטוקול מיום 3.10.2018 אינו משקף את כל שנאמר במהלך הדיון, ולדבריה בית המשפט אף אמר במהלכו כי הקטינים "מושחתים" וגער בבא כוחה והטיח לעברו "אתה תזהר ממני". בעניין זה מציינת המערערת כי לא היה מקום להגשת בקשה לתיקון הפרוטוקול שכן הדברים נאמרו "מחוץ לפרוטוקול". כמו כן, שבה המערערת על טענותיה לפיהן בית המשפט גמר אומר בדעתו להוציא את הקטינים מביתה, וזאת בטרם הסתיימה החקירה הנגדית של המשיב ובאופן הנוגד את עמדות הגורמים המקצועיים שנשמעו בהליך. עוד היא מוסיפה כי החלטת בית המשפט קמא מציגה את הסכסוך בין הצדדים באופן מגמתי הנוטה לטובתו של המשיב. כמו כן המערערת משיגה על קביעת בית המשפט כי בקשת הפסלות הוגשה בחוסר תום לב, והיא גורסת כי ההחלטה בעניין הנפקת הדרכונים לקטינים שגויה, וכי בית המשפט בהתנהלותו הדיונית מיטיב עם המשיב.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כבר נפסק כי רק במקרים נדירים בהם התבטאויות בית המשפט הן בעלות אופי מובהק ונחרץ המלמד על "נעילת" דעתו של המותב הן יוליכו אל המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצידו ( ע"פ 7100/18 זנגול נ' מדינת ישראל – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה , פסקה 4 (24.10.2018)). עיינתי בפרוטוקול הדיון מיום 3.10.2018 ולא מצאתי כי יש בו כדי להעיד על משוא פנים של בית המשפט כלפי המערערת. כפי שקבע בית המשפט בהחלטה מושא הערעור דנן, הוא הבהיר לצדדים כי מערכת היחסים העכורה ביניהם פוגעת בטובת הקטינים ואף משחיתה את נפשם. כמפורטת בהחלטת בית המשפט קמא, על דברים אלה חזר בית המשפט מספר פעמים, וזאת לנוכח התנהלות בא כוח המערערת במהלך הדיון, שהתפרע וניסה להוציא את דברי בית המשפט מהקשרם. איני סבורה כי יש בכך כדי להעיד על פגם שנפל בהתנהלות בית המשפט, לא כל שכן כזה המלמד על קיומה של עילת פסלות. טענת המערערת הנוגעת להימנעותה מהגשת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, ככל שסברה שיש מקום לכך, אינה ברורה. מכל מקום, בקשת פסלות וערעור עליה אינם יכולים להוות תחליף להגשת בקשה כאמור ( ע"א 7480/17 יונתנוב נ' התחנה המרכזית החדשה בתל אביב יפו בע"מ , פסקה 4 (25.1.2018)). הוא הדין באשר להשגות שיש למערערת על החלטות דיוניות שניתנו לאורך ההליך. גם השגות על החלטות אלה יש להעלות במסלולי ההשגה הקבועים לכך בדין ולא בהליכי פסלות ( ע"א 6725/18 פלונית נ' פלונית , פסקה 4 (7.10.2018)). בית המשפט קמא ציין בהחלטתו, כי הוא טרם הכריע בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים, וחזקה עליו שייעשה כן בלא משוא פנים כלפי מי מהם.

אשר על כן, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.