ע"א 9012/07 חיים מאור נ. עמידר החברה הלאומית לשכון עולים בישראל בע''

לפניי בקשה למנוע את פינוי המערער מדירה עד להכרעה בערעורו.

המערער מלין על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בפסק-הדין דחה בית-המשפט את תביעתו של המערער כנגד המשיבים, בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב פגיעה בזכויותיו בדירה שהושכרה לו על-ידי עמידר. מסתבר, כי ברקע הפרשה עומדים הליכים קודמים, שבהם כבר נקבע, בין השאר, כי עליו לפנות את הדירה. במסגרת התביעה הנוכחית – שהיא כאמור תביעה כספית של המערער – הוצא צו האוסר על פינויו של המערער מן הדירה, אולם בסופו של דבר נדחתה התביעה, תוך שבית-המשפט מבהיר כי המערער לא הניח כל תשתית ראייתית ועובדתית לטענות המועלות על-ידו, וכי טענות אלה ברובן כבר נדחו בהליכים קודמים. בית-המשפט הוסיף כי התובענה "נועדה, רובה ככולה, לשמש ככלי שרת בידיו לעיכוב הליכי פינויו מן הדירה אף על-פי שצו פינוי ניתן נגדו על-ידי בית-המשפט כבר בשנת 1997".

המערער, כאמור, משיג על פסק-דין זה, ועד להכרעה בערעורו הוא מבקש למנוע את פינויו מן הדירה.

בנסיבות העניין, לאור מהות ההליך נשוא הערעור (תביעה כספית של המערער כנגד המשיבים), לאור קביעותיו של בית-המשפט המחוזי בפסק-הדין ולאור סיכוייו הלכאוריים של ההליך דנן, שאינם גבוהים על-פני הדברים, לא ראיתי כל דרך להיעתר לבקשה שבפניי. עם זאת, לא יכול להיות גם ספק בכך שיש צורך למצוא פתרון דיור למבקש ולאחרים כמותו, ככל שאין בידם לשאת אף בעלות המוזלת של הדיור הציבורי. ניתן, לפיכך, אך לקוות כי הצדדים יגיעו לכלל הסכמה שבמסגרתה ימצא למבקש פתרון דיור כזה או אחר.

הבקשה נדחית.