ע"א 9038/07 עזבון המנוח נפתלי לינדאור ז"ל נ. מרדכי קליין

1.

לפניי בקשה מטעם המערערים בע"א 9038/07 להוצאות מסמכים מתיק המוצגים וכרך האסמכתאות שהגישו המשיבים, ולמחיקת סעיפים מכתב הסיכומים של המשיבים. לטענת המערערים מדובר בראיות חדשות, אשר מעולם לא הוגשו לערכאה הדיונית, עליהם מבקשים המשיבים להסתמך לביסוס גרסתם העובדתית. המסמכים שהוצאתם מתבקשת הם דיווח לבורסה על מכירת נכס בראשון-לציון; מסמכי שעבוד של הנכס בראשון-לציון לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט; אגרות חוב שהוצאו על ידי ח.א.ק השקעות ופיתוח בע"מ לזכות מרכנתיל; דוחות כספיים של ח.א.ק השקעות ופיתוח בע"מ לשנים 1994 - 1996; ופסק דין שניתן בהליך פלילי נגד מערער 1.

2.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, רוב רובם של המסמכים הוכנסו לכרך האסמכתאות ולתיק המוצגים כדין, ואין מדובר אלא בניסיון "לשפר עמדות" לקראת הדיון ולהשחיר את פניהם של המשיבים. נטען כי עיקר המסמכים בהם עוסקת הבקשה הם מסמכים אשר נמסרו כבר כחלק מן ההליך בבית המשפט קמא. לגבי הדיווח המיידי לבורסה, המשיבים מודים כי נפלה טעות ומסמך זה הוכנס בשגגה לתיק המוצגים, אך לגבי יתר המסמכים הם סבורים כי צורפו כדין לסיכומים. לגבי הדוחות הכספים טוענים המשיבים כי מדובר במסמכים שהועברו לידי המערערים כחלק מההליך בבית המשפט קמא, בניסיון לקדם הליך מתן חשבונות. המשיבים סבורים כי בנסיבות אלה אין מקום להתעלם מהם כיום. המשיבים מוסיפים וטוענים כי שמרו על זכותם בבית המשפט המחוזי להציג כל מסמך שהועבר למערערים ולצרפו לתיק המוצגים. מכאן טענתם כי עומדת להם גם היום הזכות לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור. לגבי מסמכי השעבוד, נטען כי גם הם נמסרו בזמנו למערערים כחלק מן ההליך בבית המשפט קמא. בנוסף, מדובר במסמכים פומביים, המצויים בידי רשם החברות, ולכן ישנה ידיעה קונסטרוקטיבית לגביהם. המשיבים סבורים שאין כל מניעה לצרף לבית המשפט מסמכים ממרשם רשמי פומבי לגביהם יש חזקת ידיעה והם אינם יכולים להיות שנויים במחלוקת. אשר לפסק הדין הפלילי, טענת המשיבים היא כי ביום 5.6.2006 הם הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לצירוף אסמכתאות, בה נכלל פסק הדין הפלילי וביום 10.7.2006 נתקבלה בקשתם.

3.

המערערים, בתגובה, עמדו על הוצאת המסמכים. המערערים התכחשו לכך שקיבלו מידי המשיבים את הדוחות הכספיים ואת מסמכי השעבוד, אף ציינו כי אפילו היו המסמכים ברשותם, אין בכך כדי להכשיר את הכללתם בתיק המוצגים. טענות דומות השמיעו המערערים לגבי הימצאות המסמכים במרשם פומבי. באשר לפסק הדין הפלילי, לטענת המערערים הבקשה לצירוף אסמכתאות שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 5.6.2006 כלל לא התקבלה. ההחלטה שניתנה ביום 10.7.2006 היא החלטה בבקשה מוסכמת לדחיית מועד להגשת תגובה לתשובה באותה בקשה, אך לא החלטה בבקשה גופה. המערערים מציינים כי רק לאחר אותה החלטה, ביום 13.7.2006, הגישו המשיבים תשובה לתגובה לבקשה לצירוף אסמכתאות, דבר המבהיר כי ההחלטה מיום 10.7.2006 אינה החלטה המתירה את צירוף האסמכתאות.

4.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאפשרת לכלול בכרך מוצגים "מסמכים שהוצגו לפני בית המשפט בערכאות הקודמות". הכלל הוא כי כאשר מדובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או, לחילופין, התקבלו כראיה על פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור (ראו, ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345; ע"א 678/99 כהן נ' בעדני , פ"ד נה(2) 678) . בעל דין המעוניין להביא ראיות חדשות לפני ערכאת הערעור צריך לפעול בהתאם לדין המסדיר הגשת ראיות חדשות (תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ובהתאם להנחיית נשיא 1/92 (מיום 17.11.02). ללא החלטה המתירה הבאת הראיות הנוספות, אין להביאן במסגרת תיק המוצגים המצורף לסיכומים או במסגרת נספחים להודעת הערעור. כל עוד לא התיר בית המשפט את הגשת הראיה, לא תהיה בכתבי בי דין התייחסות לראיה שהגשתה התבקשה.

5.

במקרה שלפני אין חולק כי כל המסמכים נשוא הבקשה באו להוכחת עניין עובדתי. המחלוקת היא בשאלה האם המסמכים התקבלו כראיה בערכאה הדיונית, אם לאו. הנטל בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש את הגשת המסמך. בענייננו, לא עלה בידי המשיבים לשכנע כי המסמכים האמורים התקבלו כדין כראיות בבית המשפט המחוזי. לעניין פסק הדין הפלילי, ממכלול החומר שהוצג אכן נראה כי ההחלטה מיום 10.7.2006 היא החלטה בבקשה להארכת מועד. משלא הוצגה החלטה נוספת, המתירה את הוספת המסמכים מצד המשיבים, לא הורם הנטל להוכיח כי פסק הדין הפלילי התקבל כדין כראיה בבית המשפט המחוזי ולמצער הוגש כדין כאסמכתא בבית המשפט המחוזי.

6.

לעניין הדוחות הכספיים ומסמכי השעבוד, אין בידי לקבל את טענת המשיבים כי די בכך שהמסמכים הועברו בזמנו לידי המערערים או בכך שהם מצויים במרשם פומבי רשמי כדי לאפשר את הגשתם. גם לגבי מסמכים שהעבירו בעלי הדין זה לזה או למסמכים רשמיים חל הכלל לפיו תותר הגשתם בתיק המוצגים בערעור רק אם הוצגו לפני בית המשפט בערכאה קודמת. גם העובדה שהמשיבים שמרו לעצמם את הזכות להציג בהמשך מסמכים אלה לבית המשפט אינה מחריגה אותם מתחולתה של תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. לבסוף, באשר לדיווח המיידי לבורסה, המשיבים אינם חולקים על הפגם שבצירופו כמוצג בערעור.

7.

נמצא, כי צירופם של חמשת המסמכים לסיכומים מטעם המשיבים נעשה שלא כדין. יש להוציא איפוא מתיק המוצגים מטעם המשיבים מיום 7.5.2009 את המסמכים הבאים: מע/3; מע/9 ומע/10. מתיק המוצגים מטעם המשיבים מיום 4.3.2009 יש להוציא את המסמך מע/7. מכך האסמכתאות מטעם המשיבים מיום 4.3.2009 יש להוציא את המסמך אע/6. כפועל יוצא מכך, על המשיבים למחוק מהסיכומים כל התחייבות למסמכים האמורים.

סיכומו של דבר, המזכירות מתבקשת להוציא מתיק בית המשפט את המסמכים הנזכרים. על המשיבים להגיש כתבי סיכומים מתוקנים, מהם תימחק כל התייחסות למסמכים אלה. הסיכומים המתוקנים יוגשו תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו. המשיבים ישלמו למערערים בע"א 9038/07 שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך 5,000 ₪.