ע"א 9051/04 שרה קופרמן נ. אריה חברה לביטוח בע"מ

1.בפני בקשה לפטור מעירבון בסך 10,000 ₪ שנקבע ע"י המזכירה הראשית ביום 11.11.04.

2.כעולה מהבקשה, המבקשת נכה בשיעור של 100 % המזכה בשיעור 100 % גמלה., בגין פרפלגיה כמעט מלאה כתוצאה מתאונת דרכים אשר אירעה לה. לדבריה, היא מרותקת לכיסא גלגלים ואינה בעלת כושר השתכרות כלשהו, מתקיימת מקצבות הביטוח הלאומי ומתשלומים תכופים למחייתה. כמו כן, על אף שבית המשפט קמא פסק כי המבקשת זכאית לתשלום תכוף מוגדל, לצרכי מחייתה הבסיסיים, הרי שהמשיבה מס' 1, משך קרוב לשנה מאז ההחלטה, לא העבירה למבקשת את הסכומים המוגדלים ומשכך אין בידי המבקשת להפקיד את סכום העירבון שנקבע. המסיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, הבקשה לא נמסרה להן ואולם למען הזהירות הן מוסיפות כי בקשת רשות הערעור הינה בקשת סרק היות והמסיבות משלמות למבקשת תשלום תכוף חדש, ברציפות מאז נובמבר 1998 ועד היום. יצויין כי ביום 18.11.04 החלטתי כי המבקשת תמציא למשיבות את כל כתבי בי-הדין בהליך זה ותמסור על כך הודעה לבית המשפט תוך שלושה ימים מעת המצאת ההחלטה. ההחלטה הומצאה למבקשת ביום 21.11.04 והודעה על כך לא נמסרה כמבוקש. על כן החלטתי להידרש לבקשה גופה גם בהיעדר תגובה משלימה של המשיבות.

3.לאחר עיון בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן, אין בבקשה שבפני ראיות מספיקות ואף לא ראשית ראיה למצב כלכלי המצדיק פטור מן העירבון שנקבע בהליך זה. המבקשת לא המציאה פירוט אודות רכושה, גובה התשלומים התכופים שהיא קיבלה ומקבלת, הוצאותיה קצבאות להם היא זכאית, תדפיסי חשבון בנק וכיו"ב. בנסיבות אלו, ולמרות מצבה הרפואי הקשה של המבקשת שאינו שנוי במחלוקת, אין מנוס מדחיית הבקשה אף מבלי להיזקק לסיכויי ההליך כולו, וכך אני מורה. בשולי הדברים אציין, כי החלטת בית המשפט קמא נשוא הערעור אינה שופכת אור על מצבה הכלכלי של המבקשת, כטענתה, אלא עוסקת כל כולה בעניין התשלום התכוף. אין די בכך לצרכי ההליך שבפני.

4.העירבון יופקד, על כן, תוך 15 יום מעת ההמצאה שאם לא כן יידחה ההליך כולו ללא התראה נוספת.