ע"א 9089/07 גיא אדרי נ. לימור אדרי

לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת.

1.

לצורך דיון בבקשה, אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה. המערער הגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע להכריז עליו פושט רגל. ביום 11.4.06 ניתן צו לכינוס נכסיו והמערער חויב בתשלום עיתי בסך של 1,000 ₪ לחודש. משיבה 1, גרושתו של המערער, הגישה לבית משפט קמא בקשה להקצבת מזונות ילדים לפי סעיף 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"מ-1980, ובה טענה כי דמי המזונות אשר חויב המבקש לשלם לה על פי פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע, לא שולמו במועדם ועל כן נוצר חוב אשר גובהו נכון ליום מתן צו הכינוס הינו סך של 53,970 ₪. בית משפט קמא החליט ביום 4.9.07 כי המערער יעביר סך של 1,500 ₪ כתשלום חודשי עבור דמי המזונות, מיום 1.7.07 ועד ליום 1.1.08, וכי בתקופה זו הסכום שיעביר לקופת פשיטת הרגל יעמוד על 700 ₪. בגין התקופה שמיום צו הכינוס ועד ליום 1.7.07 חויב המערער בקצבת מזונות בסך 3,000 ₪ ונקבע כי המשיבה 1 תוכל לפעול במסגרת ההוצאה לפועל לגביית מלוא תשלום דמי המזונות אשר לא שולמו מיום מתן צו הכינוס ועד ליום 1.7.07. בהליך שבכותרת משיג המערער על חיובים אלה.

2.

לטענת המערער בבקשה לפני, מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם אגרה ולהפקיד ערבון בהליך שבכותרת. עוד נטען, כי העסק אותו ניהל המערער קרס, והוא מצוי בחובות גדולים לנושיו. לטענת המערער, אין בבעלותו רכוש שהינו בר מימוש והוא מתגורר בדירה שכורה. לטענתו, הכנסתם החודשית שלו ושל רעייתו אינה מאפשרת תשלום אגרה והפקדת ערבון. כמו כן, לטענת המערער, אין בידם של קרוביו לסייע לו לצורך גיוס הסכום הנדרש. המערער מציין כי אמו נטלה עבורו הלוואה על מנת שיוכל לשלם

קצבת המזונות, ואין באפשרותה לסייע לו מעבר לכך. המשיבים מתנגדים לבקשה .

3.

המערער מצוי בהליכי פשיטת רגל. במצבים אלה, הנטייה היא להפעיל בדרך גמישה את סמכות הפטור. יחד עם זאת, יש ליתן משקל למחדלו של המערער לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי הנטען. המערער אמנם טוען כי מצבו הכלכלי קשה, אולם לבקשתו לא צורפו מלוא האסמכתאות הנדרשות על מנת לשפוך אור על יכולתו הכלכלית. כך למשל, לא צורפו דפי חשבון בנק מלאים לששת החודשים האחרונים, חוזה שכירות, וחשבונות שוטפים אשר יעידו על רמת החיים בה חיים המערער ורעייתו. זאת ועוד, מתגובת המשיב 2 עולה כי המערער עבד כשכיר בעסק שבבעלות אחיו, אולם לא הובהר מדוע אין באפשרותו להסתייע באחיו לצורך גיוס הסכום הנדרש לתשלום האגרה והפקדת הערבון. כמו כן, לא הובהר מניין משגת ידו לממן את ייצוגו המשפטי הן בהליך שבכותרת והן בהליך שהתנהל בפני בית משפט קמא. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשה וזאת ללא צורך באומדן סיכויי ההליך. בשים לב לטיב ההליך ולכך שהמערער לא חויב בהוצאות בהחלטתו של בית משפט קמא, אך גם לעובדה שיש להבטיח את הוצאותיהם של שני משיבים, יועמד גובה הערבון על סך של 10,000 ₪. האגרה תשולם במלואה והערבון יופקד תוך 15 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- יימחק ההליך או יירשם לדחייה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.