פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
רע"א
9116/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
יוסף שרף
נגד
המשיב
:
קצין התגמולים
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.11.00 בע"ש 209/00
שניתן על-ידי כבוד השופט י' יעקבי-שווילי
בשם המבקש: עו"ד
משה סובול
בשם המשיבה: עו"ד
ירון בשן
החלטה
המבקש, שנפגע בקרסולו במהלך שירותו הצבאי, הגיש למשיב תביעה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1959- [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים), שבגידרה טען כי לצורך קביעת דרגת נכותו יש להתחשב גם בכאבי גב-תחתון שמהם הוא סובל עקב הפגיעה בקרסולו. ועדה רפואית מטעם המשיב קבעה למבקש נכות בשיעור של 1%, וזאת בגין הפגיעה בקרסולו. עוד קבעה הוועדה הרפואית, כי אין קשר בין כאבי הגב-התחתון שמהם סובל המבקש לבין הפגיעה בקרסולו, ועל-כן דחתה את תביעתו בעניין זה.
על החלטה זו הגיש המבקש ערר לוועדה הרפואית העליונה (להלן: הוועדה). לאחר שבדקה את המבקש, עיינה בתעודות רפואיות ובחוות-דעת של רופא מומחה חיצוני ושל רופא מומחה מטעם המבקש, קיבלה הוועדה את הערר בחלקו, וקבעה, כי נכותו הקבועה של המבקש בגין הפגיעה בקרסולו היא בשיעור של 10%. עוד נקבע, כי אין קשר בין כאבי הגב-התחתון שמהם סובל המבקש לבין הפגיעה בקרסולו, וכי על-כן יש לדחות את הערר שהגיש המבקש בעניין זה.
המבקש הגיש ערעור לבית-המשפט המחוזי בחיפה על החלטת הוועדה שלא להכיר בכאבי הגב-התחתון שמהם הוא סובל לצורך קביעת דרגת נכותו. במסגרת ערעורו טען המבקש לפגמים בעבודת הוועדה ובמסקנותיה. לטענתו, ממצאי הוועדה התבססו על בדיקה חלקית ולקויה שערכה, שמהלכה אף לא בא לכלל ביטוי בפרוטוקול הדיון בפניה. בנוסף, נטען, הוועדה התעלמה מממצאים אובייקטיביים שנתגלו בבדיקות שנערכו למבקש, וכן מחוות-דעתם של המומחה החיצוני ושל המומחה מטעם המבקש, שהיו בפניה, ולא פירטה די את הנימוקים להחלטתה.
בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, לאחר שקבע כי החלטתה המנומקת של הוועדה בוססה בעיקרה על ספרות מקצועית - ולאו דווקא על הבדיקה הפיזית שנערכה למבקש - וכי לוועדה הייתה זכות לחלוק על חוות-דעתו של המומחה מטעם המבקש. בית-המשפט המחוזי ציין עוד, כי אילו הייתה הוועדה מתייחסת לחוות-דעת המומחה החיצוני, היה בכך רק כדי להחליש את טענות המבקש.
המבקש סירב לקבל עליו את הדין, והגיש את הבקשה שבפניי. בגידרה חזר המבקש על טענותיו בפני בית-המשפט המחוזי כנגד החלטת הוועדה שלא להכיר בכאבי הגב-התחתון שמהם הוא סובל חרף חוות-דעת רפואית סותרת וממצאים שלטענת המבקש נתגלו בבדיקה שנערכה לו.
דין הבקשה להידחות.
סעיף 12א(א) לחוק הנכים קובע:
חייל משוחרר או חייל בשירות קבע וכן קצין תגמולים רשאים לערער על החלטת ועדה רפואית עליונה לפני בית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד .
[ההדגשה הוספה]
הוראה זו מעניקה זכות ערעור מצומצמת על החלטות הוועדה, שמכוחה יכול המערער על החלטת הוועדה להשמיע בפני בית-המשפט המחוזי טענות משפטיות בלבד. למרות זאת, טענות המבקש בערעורו בפני בית-המשפט המחוזי, שנגעו לעניינים עובדתיים או שברפואה ולא העלו שאלה משפטית, נבדקו על-ידי בית-המשפט המחוזי ונדחו לגופן.
ממילא אין איפוא עילה להתערבות בהחלטת בית-המשפט המחוזי לדחות את ערעורו של המבקש.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"א באדר תשס"א
(6.3.01).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00091160.
L02