ע"א 9147/01זאב בשן נ. מדינת ישראל

רקע

1.בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ס' רוטלוי), בהכרעת דינו מיום 6.9.01, הרשיע את המערער ב- 4 עבירות של קבלת דבר במרמה ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט. בגזר הדין שניתן ביום 19.11.01, גזר בית המשפט על המערער מאסר לתקופה של שמונה שנים, מהן חמש שנים ומחצה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, קנס בסכום של 4 מליון ש"ח או שתי שנות מאסר תמורתו, וכן הוצאות משפט בסך מליון ש"ח. המערער ערער על פסק הדין וכן ביקש לעכב את ביצוע גזר הדין (להלן - "הבקשה").

מערער הוא אזרח ישראלי שהיגר לארצות הברית ובמשך שנים ארוכות עסק שם בעסקי מקרקעין. בשנים 1990-1989 קיבל המערער הלוואות מבנקים בקליפורניה שסכומן הכולל היה כ- 20 מליון דולר. אחד התנאים לקבלת ההלוואות היה הצגת מסמכים כי הלוואות קודמות שקיבל עתידות להיפרע. לצורך קבלת ההלוואות הציג המערער לבנקים מסמכים כוזבים (להלן - "מעשי המרמה"). את מעשי המרמה ביצע המערער בעזרת גברת סוזן רולינס שעבדה בחברת ביטוח - חברת פאונדרס - אשר כנהוג בקליפורניה בעסקות הלוואה מסוג זה, ביטחה את הבנק מפני הפסדים העלולים להיגרם לו בגינה. נאמר כבר כאן כי סוזן רולינס אף העידה כעדת מדינה במשפטו של המערער. בתחילת שנות ה- 90 התדרדרו עסקיו של המערער ואז התגלו מעשי המרמה. בשנת 1993 עזב המערער את ארצות הברית וחזר לישראל. כאן הוגש עליו כתב אישום בשל מעשי המרמה שעשה בארצות הברית. כאמור, יוחסה למערער גם עבירה של שיבוש מהלכי משפט, שעניינה שיחת טלפון בינו בזמן ששהה בישראל, לבין עורך דינו בארצות הברית (להלן - "עורך הדין"). בשיחה אמר המערער לעורך הדין כי חוקרים מישראל עומדים להגיע לסן פרנסיסקו על מנת לחקור את הגברת סוזן רולינס וכי על עורך הדין להיפגש אתה ולהכין אותה לחקירה.

במהלך המשפט הציגו באי כוח בעלי הדין שתי תיזות מנוגדות: לטענת התביעה מדובר במעשי מרמה חמורים שגרמו הפסדים כבדים לגורמים שונים שהיו קשורים בהלוואות. לטענת ההגנה פעל המערער לפי המקובל בקליפורניה ורק מחמת קשיים כלכליים נבצר ממנו להחזיר את ההלוואות. לעניין האישום בשיבוש מהלכי משפט טענה ההגנה כי תמליל השיחה המוקלטת בין המערער לבין לעורך הדין אינו מראה כוונה מצדו לשבש את מהלכי המשפט. כאמור, נדחו טענות ההגנה והמערער הורשע בכל האישומים.

טענות בעלי הדין

3.בדיון ביום 29.11.01, הסכימו באי כוח בעלי הדין כי אחליט בענין עיכוב הביצוע על פי הבקשה, תשובה בכתב של בא כוח המשיבה ותשובה לתשובה של בא כוח המערער. גזר הדין עוכב עד למתן ההחלטה. המשיבה הגישה את תשובתה בכתב בעת הדיון ובא כוח המערער הגיש את תשובתו לתשובה ביום 6.12.01.

בבקשה טוען בא כוח המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בכך כשדחה את גרסותיהם של שלושה עדי הגנה - עובדים בכירים בבנקים המרומים בעת מעשי המרמה - ובכך שלא התייחס לעדותו של עד הגנה רביעי - שהיה עובד בכיר בחברת פאונדרס בעת מעשי המרמה - שבעדויותיהם תמכו בגרסתו של המערער. עוד טוען הוא כי בית המשפט דחה את בקשותיו לחזור ולהעיד את סוזן רולינס, אף על פי שכתבה לבא כוח המערער "שחלקים עובדתיים ומשמעותיים - - - בעדותה, לא נכונים". לענין ההרשעה בשיבוש הליכי משפט טוען בא כוח המערער כי תמליל השיחה המוקלטת בין המערער לעורך הדין אינו מראה כי המערער ביקש להשפיע על חקירתה של סוזן רולינס. עוד טוען הוא כי לא היה למערער ענין להכשיל את חקירתה של עדה שסבר כי תחזק את גירסתו. לענין הקנס והוצאות המשפט מוסיף הוא כי אין בידו של המערער לשלמם מחמת מצבו הכלכלי הקשה. אין גם מקום לחשש כי המערער ימלט מן הדין, לאור עברו הנקי והמצאות משפחתו ומרכז חייו בארץ.

כנגדו מצביע בא כוח המשיבה על שגיאות בעדויות שעליהן סומך בא כוח המערער את הבקשה, שעל חלק מהן עמד בית המשפט המחוזי בהכרעת הדין. עוד טוען הוא כי סוזן רולינס לא חזרה בה מעדותה לגבי העובדות שעליהן העידה כשלעצמן אלא היא מבקשת לחזור ולהעיד על משמעותן המשפטית, כפי שהיא, על פי הבנתה. בא כוח המשיבה מוסיף טעמים לדחיית הבקשה: חומרת העבירה; החשש כי המערער ימלט מן הארץ, שעל כך ניתן ללמוד מהימלטותו מארצות הברית; החשש כי ישבש את מהלכי המשפט בעתיד, שעל כך ניתן ללמוד מהרשעתו בעבירה זאת; ואף מדרך ניהול הגנתו המלמדת, לדעת בא כוח המשיבה, "על נכונותו לעשות כל מעשה שלא ייעשה על מנת לחמוק מלתת את הדין על מעשיו".

דיון

טיב הערעור וסיכויי הצלחתו

4.בבואנו לבחון אם עלה בידי המבקש עיכוב ביצוע מאסר לשכנע את בית המשפט כי בנסיבות המקרה נסוג האינטרס הציבורי שבביצוע מיידי של המאסר מפני אינטרסים אחרים, יש לתת את הדעת, במקום הראשון, על טיב הטענות המועלות בערעור ועל סיכויי הצלחתו. בעניין זה חל שינוי בגישתם של בתי המשפט מאז ניתן פסק הדין בע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241. כפי שנאמר שם:

"ככל שיש בידי הנידון להראות כי ערעורו מושתת על נימוקים מוצקים יותר, גוברת ההצדקה להימנע מאכיפה מיידית של גזר-הדין בטרם יבורר הערעור לגופו. עם זאת, אין להתעלם מכך כי השיקול בדבר סיכויי הערעור הינו שיקול מורכב, והערכת סיכויי הערעור וטיבו מציבה בפני השופט קשיים לא מבוטלים. מאפיו של הליך המתקיים בבקשה לעיכוב ביצוע נובע, שאין בידי השופט כלים מספיקים להעריך בצורה מושכלת את הטענות המועלות בערעור; ההליך מתקיים על יסוד בחינה לכאורית של הטענות ואינו כולל בדרך כלל לימוד של הפרוטוקול ושל מכלול הראיות שהובאו בתיק." ( שם , בעמ' 279).

עוד נאמר שם כי:

"על השופט הדן בבקשת עיכוב הביצוע לבחון את טיב הטענות שבערעור וסוגן, ולהעריך את הפוטנציאל הגלום בהן להשפיע על תוצאות הערעור. העוצמה הלכאורית של הטענות תבחן על רקע הכללים המקובלים בשיטתנו ביחס להפעלת ביקורתה של ערכאת הערעור." ( שם , בעמ' 280).

כאמור לעיל, טוען הא כוח המערער כי שגה בית המשפט בכך שדחה את גרסותיהם של שלושה עדי הגנה שבעת מעשי המרמה היו עובדים בכירים בבנקים המרומים ובכך שלא התייחס כלל לעדותו של עד הגנה רביעי שהיה עובד בכיר בחברת פאונדרס בעת מעשי המרמה, עוד טוען הוא כי היה על בית המשפט לחזור ולהעיד את סוזן רולינס. אכן, טענות שמטרתן לשנות ממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, המבוססים על התרשמות מעדים, או השגות על קביעות מהימנות של הערכאה הדיונית, אין בהן, בדרך כלל, כדי לבסס סיכויים לכאוריים טובים לערעור. אולם, כפי שעולה מטענות בא כוח המערער, אין הוא מבקש להתערב בהתרשמותו של בית המשפט מעדים או בממצאי מהימנות שקבע, אלא בפרשנות שנתן בית המשפט למסמכי הבנקים ובהבנה שונה מזאת שהבין את הפעולות שעשה המערער. לפי הנטען בבקשה עדים אלה הם: "נשיא הבנק 'המרומה' באישום הראשון ( First Deposit ), מר היינס - - - סגן נשיא בכיר של הבנק 'המרומה' באישום השני ( Bay View ) ג'רלד פררי - - - ראש מחלקת ביצוע הלוואות בבנק 'המרומה' באישום הרביעי ( United Savings ) קנט וולרידג'" וכן "ג'ורג סטריין ששימש כסגן נשיא בכיר ומנהל מחוז סן פרנסיסקו בחברת פאונדרס". להבדיל מאלה, לא היו ארבעת עדי התביעה - שעליהם, בין שאר הראיות, נשענת ההרשעה - מוסמכים לאשר את מתן ההלוואות, כך שפרשנותם למסמכים ולפעולות, למצער, מוטלת בספק. יש, אפוא, מקום לומר, כי טענות הערעור במהותן מתמקדות בשאלות משפטיות שלכאורה מעוררות קושי ממשי. יתר על כן, מדובר בשאלות הנוגעות לעסקות סבוכות שאין לשלול את האפשרות שיש להן פנים שונות לפי זווית הראיה של הבוחן אותן. מכאן, שאם יתקבלו טענותיו של בא כוח המערער בענין זה יהיה בכך כדי להשפיע על תוצאות הערעור. זהו, כאמור לעיל, טעם כבד משקל המצדיק את עיכוב ריצוי המאסר עד לבירור הערעור.

שלום ובטחון הציבור

5.האם המערער הוא מסוכן? לענין זה התרשמותי היא כי המערער אינו מסכן את שלום הציבור ובטחונו. עבירות המרמה שבהן הורשע נעברו לפני כ- 11 שנים; העבירה של שיבוש מהלכי משפט נעברה לפני כ- 6 שנים. במשך השנים לא היה המערער במעצר ולא נטען כי במהלך התקופה עבר עבירות אחרות. במצב דברים זה לא די בהרשעותיו בהליך הנדון כדי לשנות מסקנה זאת.

סיכול ביצוע גזר הדין

6.נחה דעתי כי אין חשש ממשי שהמערער ינסה להימלט מן הדין. המערער עזב את ארצות הברית לפני כ- 8 שנים עם התדרדרות עסקיו ופתיחת החקירה נגדו בקשר למעשי המרמה, אולם במשך השנים שחלפו, ובמהלך החקירה והמשפט, לא נתגלתה כל ראיה לכך שבכוונתו להתחמק מן הדין. משפחתו של המערער ומרכז חייו בארץ. הוא ובפני משפחתו הפקידו ערבויות בסכום כולל של 8 מליון ש"ח. יש, אפוא, יסוד להנחה שלא ימלט. אכן, בא כוח המדינה הצביע על כך שהמערער שינה פעם אחת את כתובתו בלי להודיע על כך, כנדרש בתנאי השחרור ממעצר. כמו כן הפר את תנאי השחרור בכך שבמקום להתייצב יום יום בתחנת המשטרה, לא התייצב במרבית ימי השישי, השבתות והחגים. סבורני שאין באלה כדי להניח יסוד לחשש כזה.

שיבוש מהלכי משפט

7.גם בענין זה נראה לי כי אין לחשוש לשיבוש מהלכי משפט בעתיד על ידי המערער, למרות שהורשע בעבירה זאת על ידי בית המשפט המחוזי. בשלב הערעור שבו, בדרך כלל, לא נשמעים עדים ולא מוגשות ראיות, נחלש מאוד חשש זה.

סיכום

8.המסקנה העולה מבחינתם של סיכויי הערעור, ומבדיקתם של החששות לשלום הציבור, להמלטות מן הדין ולשיבוש מהלכי המשפט, היא, כי יש לעכב את ביצוע עונש המאסר שהושת על המערער עד להכרעה בערעור. לכך אוסיף, כי בשל מורכבותה של הפרשה ובשל החומר הרב שיהיה על ערכאת הערעור לעיין בו, יש מקום להנחה כי הדיון בערעור ימשך זמן רב; ואם יזוכה המערער בלי שיעוכב הביצוע יהיה עלול לרצות בינתיים לשווא תקופת מאסר ארוכה.

אשר לעיכוב תשלום הקנס והוצאות המשפט לא הובאו לפני נתונים כלשהם בדבר יכולתו הכספית של המערער (השוו: בש"פ 8184/99 מוחמד

נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). ניתן, אפוא, לשער שאם לא ידחה תשלומו של הקנס עלול הדבר לגרור בעקבותיו תקופת מאסר נוספת, חלף הקנס, של שתי שנות מאסר. מכאן, שיש לעכב גם את תשלום הקנס וההוצאות.

לפיכך אני מורה כי ביצוע גזר הדין יעוכב עד להכרעה בערעור. הערבויות שהפקיד המערער וכן תנאי השחרור יעמדו בעינם. אם יהיה צורך בכך יחודשו מעת לעת.