פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 9159/03
- ד'
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המערערים:
1. לוסיל
סונבר
2. רחל בוגנר
3. אשר סנובר
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד חנה
חובב - נאמנת בהקדש
2. משה שטרן - נאמן בהקדש
3. אוניברסיטת בר אילן (משיבה פורמלית)
4. רשם ההקדשות (משיב פורמלי)
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המערערים: עו"ד אורי
טבח
בשם משיבה מס' 1: בעצמה
בשם משיב מס' 2: עו"ד אסתר
היימן
בשם משיבה מס' 3: עו"ד דרור
פרנקל
בשם משיב מס' 4: עו"ד יעל
מימון
החלטה
1.המנוח יקותיאל זונברג (להלן – "המנוח") יצר ביום 3.2.87 הקדש על פי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979. מדובר ב- 12 נכסי נדל"ן לערך וכן כספים המניבים מדי שנה הכנסות בסכום של כ- 110,000 $. פירות ההקדש נועדו לסיוע לעניים ולנזקקים למיניהם ול"סיוע לכל מטרה אחרת שיש בה משום תועלת או ענין לציבור.". ביום 12.7.99 תיקן המנוח את כתב ההקדש בכך שהורה כי אחרי מותו המערערות מס' 1 ומס' 2, שתיהן נאמנות בהקדש, יגבו את ההכנסות, ינהלו את רשום ההכנסות וההוצאות, יעסקו בפועל בחלוקת כספי ההקדש וידוחו ליתר הנאמנים על פעולותיהן. המנוח נפטר ביום 21.11.99 ואחרי מותו עבר הניהול למערערות מס' 1 ומס' 2, כאמור לעיל. בחודש מרץ 2001 פנו המערערות אל המשיבים מס' 1 ומס' 2 – שהיו אף הם נאמנים בהקדש – וביקשו את הסכמתם להעברת ניהול ההקדש לאוניברסיטת בר-אילן, היא המשיבה מס' 3 (להלן – "אוניברסיטת בר-אילן"). משלא הגיעו להסכמה עתרו המערערות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו בתביעה להצהיר כי "אוניברסיטת בר-אילן היא אשר תהיה הנאמנה הבלעדית בפועל של ההקדש במקום הנאמנים הקיימים וכי היא שתפעל למימוש מטרותיו.". בית המשפט (כבוד השופטת פלפל) בפסק דינו מיום 3.8.03, הורה כי הניהול יימסר לעמותת "לב רמות" (להלן – "העמותה"), כפי שהציעה משיבה מס' 1, לתקופה של שלוש שנים. המערערות ערערו על פסק הדין וטענו שלא היה מקום להעביר את הניהול לעמותה וכן חזרו וביקשו למנות את אוניברסיטת בר-אילן כנאמנה בלעדית לצורך ניהול ההקדש. המשיבים סמכו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטענו כי יש להשאיר את ניהול ההקדש בידי העמותה. כמו כן נחלקו בעלי הדין לגבי השאלה האם משמעות הוראתו של בית המשפט המחוזי היא מסירת ניהול הנכסים בלבד, כגרסת המערערים, או שהיא כוללת גם את זכויות החתימה בחשבון ההקדש ואת הבעלות על הזכויות, הנכסים וכספי ההקדש, כגרסת המשיבים והעמותה.
בגדר הערעור מבקשים המערערים לעכב את ביצוע פסק הדין. המשיבים השיבו על הבקשה. המערערים השיבו על התשובות. כמו כן ביקשה העמותה לצרפה כבעלת דין בהליך זה. בהחלטתי מיום 10.11.03 הוריתי לעכב את ביצוע פסק הדין עד להחלטה בבקשת העיכוב.
2.כפי שעולה מטענותיהם ההדדיות של בעלי הדין, לרבות העמותה, עיקרה של המחלוקת הוא בשאלה מי ממנהלי ההקדש – אלה שבפועל ואלה שבכוח – ייטיב להגשים את מטרותיו של ההקדש בדרך היעילה וההולמת ביותר את רצונותיו של המנוח. מצב דברים זה מצריך בדיקה ועיון ונראה כי בשלב זה הפתרון המאוזן ביותר יהיה להשאיר בעינו את המצב הקיים, כפי שהוקפא על ידי הצו הזמני שניתן כאמור (ראו בענין זה: ע"פ 9147/01 זאב בשן נ' מדינת ישראל , תקדין עליון 2001(4), 663).
בעלי הדין גם מטיחים זה בזה האשמות בדבר אופן ניהול ההקדש. לגרסת המערערים "אין הם נותנים אמון כלל בניהולו של ההקדש בידי עמותת 'לב רמות' ולדעתם ניהולו ע"י עמותה זו יגרום לנזקים ו/או הפסדים ואף לירידת ערך הקרן הריאלית של ההקדש". לגרסת העמותה – שככל הנראה סומכים המשיבים את ידיהם עליה - "התנהלות הנכסים הינה לקויה בלשון המעטה ... 4 מתוך 12 נכסים נעולים. אין בנמצא כל בטחונות מפני נזקים...הדוחות הכספיים נוסחו במתכוון באופן מעורפל" וכיו"ב. במצב דברים זה נראה כי טוב לו לערעור שישמע במועד קרוב.
3.לפיכך אני מורה לעכב את ביצועו של פסק הדין עד להחלטה בערעור. המזכירות תקבע מועד לדיון בערעור תוך 3 חודשים.
ניתנה היום, א' בניסן תשס"ד
(23.3.04).
ש ו פ ט