ע"א 9197/20שחר זינרייך נ. אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ

1.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 17.11.2020 בת"צ 39581-06-17, אשר דחה את בקשת המערער לאשר כייצוגית תובענה שהגיש כנגד המשיבות. ביסודה של בקשת האישור עמדו שתי טענות מרכזיות: האחת, כי המשיבות משווקות ומוכרות מערכות מיזוג תוך שהן מציגות אותן כבעלות תו תקן ישראלי, בעוד שבמועד המכירה טרם קיבלו המזגנים תו תקן ישראלי; והשנייה, כי המשיבות פרסמו שהמזגנים שהן משווקות נושאים תו "מיוצר בישראל" בעוד שהם אינם עומדים בתנאים לקבלת תו זה.

2.

המזכירה הראשית קבעה את העירבון בהליך הערעור על סך של 35,000 ש"ח. המערער מבקש להפחית את סכום העירבון שנקבע, שכן לדבריו, הוא ויתר על מרבית טענותיו ובחר לצמצם את הערעור אך ורק לטענות מסוימות הנוגעות לעילה שעניינה תו התקן. על כן, לשיטתו, סכום העירבון אינו מידתי להיקף העניין העומד לביקורת שיפוטית במסגרת הערעור. המשיבות מתנגדות לבקשה, ומדגישות את העובדה שפסק הדין נשוא הערעור ניתן בתום הליך שארך כשלוש שנים וחצי, בגדרו הוגשו מאות עמודי כתבי טענות ונספחים, נוהלו ארבעה דיונים ונחקרו עדים רבים, בוצעו שני הליכי גילוי מסמכים, התנהל הליך גישור וכן התנהל הליך בחינה ממצה של משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים (בנוגע לעילה של תו "מיוצר בישראל"). לטענת המשיבות, הערעור מתמקד בסוגיה המצויה בליבת ההליך קמא. לכן, לשיטת המשיבות, בשים לב למאפייני ההליך ולכך שטענותיו של המערער נדחו בפסק דין מבוסס ומנומק, סכום העירבון שנקבע הוא "המינימום המתבקש".

3.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולשיקולים המנחים בעניין זה, ובהם היקף ההליך, מורכבותו, וקיומן של שתי משיבות שהן חברות קשורות המיוצגות על ידי אותו משרד עורכי-דין, הגעתי למסקנה כי יש מקום להפחתה מסוימת של הסכום שקבעה המזכירה הראשית, תוך מתן משקל לסכומי העירבון המקובלים בהליכים דומים בבית משפט זה (השוו: ע"א 9564/16 וייס נ' קו אופ ישראל – אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (7.6.2017)). אשר על כן, העירבון בהליך יועמד על סך של 25,000 ש"ח. עירבון בסכום זה יופקד עד ליום 3.2.2021, אחרת יירשם ההליך לדחייה.