ע"א 9208/04 חיים כהן נ. מיכאל אדרי

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ה' גרסטל) בה"פ 509/04 מיום 1.9.04, לפיו על המבקש להתפטר מתפקידו כדירקטור וסגן יושב ראש הקרן הקיימת לישראל (להלן – סיו"ר קק"ל), וזאת עד למתן החלטה בערעור.

2.

ביום 16.6.02, במסגרת כינוס הוועידה השלישית של המשיבה 2 (להלן – התנועה), הוחלט כי המבקש והמשיב 1 (להלן – אדרי) ישמשו ברוטציה בתפקיד סיו"ר קק"ל, כך שהמבקש ימלא את התפקיד בשנתיים הראשונות, ואילו אדרי ימלא את התפקיד בשנתיים הבאות. עוד הוחלט, כי במשך השנתיים בהן ישמש המבקש כסיו"ר קק"ל, יכהן אדרי כמזכ"ל התנועה. מקורה של הרוטציה בהסכם בעל-פה בין אדרי למבקש, שלפיו הם מעדיפים לא להתחרות על התפקיד אלא לחלוק אותו באופן שווה. ביום 7.3.04 פנה אדרי למבקש וביקש ממנו להתפטר מתפקידו כסיו"ר קק"ל כדי לפנות את מקומו לאדרי, אולם המבקש לא נענה לדרישה. אשר על כן, ביום 18.3.04, הגיש אדרי תביעה כנגד המבקש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. יצוין, שתביעתו של אדרי אוחדה עם תביעה של התנועה כנגד אדרי (ה"פ 806/04), בה בקשה התנועה לשלול את זכותו של אדרי מלכהן בתפקידים שאליו נבחר מטעם התנועה, לרבות תפקיד סיו"ר קק"ל, וזאת בשל פעולות של אדרי שיש בהן, להשקפתה, כדי לחתור תחת אושיות התנועה, אולם תביעה זו נדחתה.

3.

בית המשפט המחוזי קבע, כי יש לאכוף את החלטת הועידה השלישית בעניין הרוטציה בין אדרי למבקש, וזאת בהתבסס על שני אלו: ראשית, הסכם הרוטציה שנכרת בין המבקש לאדרי הוא חוזה תקף, ואין כל מניעה להורות על אכיפתו; ושנית, הנהלת התנועה מחויבת למלא אחר החלטת הועידה. בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של המבקש, לפיה אדרי מנוע מלבקש לקיים את החלטת הועידה כיוון שכפר בסמכותה של הועידה העולמית לקבל החלטות, וזאת מן הטעם שכל עוד לא התקבלה החלטה המצהירה על בטלות החלטות הועידה, אלו מחייבות את חברי התנועה. לאור כל האמור, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להתפטר מתפקידו כדירקטור וכסיו"ר קק"ל. בית המשפט קמא נענה לבקשתו של המבקש לעכב את ביצוע פסק-הדין עד ליום 19.10.04, וביצוע פסק-הדין עוכב בשנית בבית משפט זה עד למתן החלטה.

4.

לפניי טוען המבקש, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. לטענתו, התפטרותו מתפקיד סיו"ר קק"ל עלולה לגרום לו לנזק בלתי הפיך ולסיכול ערעורו. בנוסף, התפטרותו הפתאומית, לאחר כהונה בת 10 שנים בתפקיד, עלולה לגרום לזעזועים בדירקטוריון קק"ל ולגדיעת מטה לחמו. לעומת זאת, נטען, עיכוב ביצוע פסק-הדין לא יגרום כל נזק לאדרי, הואיל ולצורך בחירתו של אדרי לתפקיד יש לקיים הליך מסודר וממושך וכלל לא ברור שאדרי אכן ייבחר לתפקיד.

המבקש מוסיף וטוען כי סיכוייו לזכות בערעור טובים. במישור החוזי, נטען, אין מדובר בחוזה מחייב, אלא בטיוטא בלבד, וגם אם מדובר בחוזה מחייב, החוזה אינו אכיף, בהיותו הסכם הצבעה אסור בין דירקטורים. אשר לנפקותה של החלטת הועידה, טוען המבקש, כי הסמכות לקיים את החלטות הועידה מוקנית להנהלת התנועה, ויש לתת את הדעת לכך, שהנהלת התנועה מעוניינת שהמבקש ימשיך בתפקידו. המבקש מוסיף וטוען, כי החלטת הועידה אינה תקיפה משום שהתקבלה בניגוד לתקנון. הוא חוזר בהקשר זה על טענות ההשתק והמניעות אותן השמיע בבית המשפט המחוזי, לפיהן אדרי מנוע מלהסתמך על החלטות הועידה, הואיל והוא כפר בחוקיות התכנסותה.

התנועה מצטרפת לבקשתו של המבקש לעכב את ביצוע פסק-הדין, בטענה כי אדרי חותר תחת אושיות התנועה ומחבל בפעולות הנהלה לגיטימיות.

5.

אדרי טוען, מנגד, שיש לדחות את הבקשה ולהטיל על המבקש הוצאות עונשיות. לעניין מאזן הנוחות, טוען אדרי, כי זה נוטה בבירור לטובתו. לטענתו, למבקש לא יגרם כל נזק כלכלי אם תדחה בקשתו, שכן הוא הבטיח את עתידו הכלכלי וסידר לעצמו מינוי כנציג הנהלה של קק"ל בצרפת ובארצות נוספות באירופה. לעומתו, נטען, לאדרי אין כיום מקורות הכנסה אחרים, ולמעשה נמנע ממנו פת לחמו כבר למעלה מארבעה חודשים, בהם הוא אמור היה לכהן כסיו"ר קק"ל. בכל יום שחולף, נטען, מתקצרת תקופת הכהונה הנותרת של אדרי, שתסתיים בחודש יוני 2006, ועיכוב ביצוע פסק-הדין עד להחלטה בערעור ירוקן את פסק-הדין המחוזי מתוכן. אדרי מוסיף וטוען, כי מינויו לתפקיד יכול להתבצע בלא דיחוי במסגרת ישיבת דירקטוריון קק"ל, אשר מתכנסת מדי חודש. אדרי מתחייב, כי במידה והערעור של המבקש על פסק-דינו של בית המשפט קמא יתקבל, הוא יתפטר מתפקידו בקק"ל תוך 24 שעות. אשר לסיכויי הערעור טוען אדרי, כי אלו אפסיים, שכן מדובר בערעור על ממצאים עובדתיים של בית המשפט המחוזי.

6.

דין הבקשה לעיכוב הביצוע להידחות.

בעניין מאזן הנוחות, אני סבור שזה נוטה בבירור לטובת אדרי. אמנם, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עלולה לפגוע, אולי אף לסכל, את זכות הערעור של המבקש, שכן עד לשמיעת הערעור ומתן פסק הדין עלול לחלוף חלק ניכר של יתרת תקופת הכהונה, ואולי אף כולה. מאידך, היענות לבקשה ומתן צו לעיכוב ביצוע, עשויה, משיקולים דומים, לרוקן את פסק הדין מתוכנו ולהביא לכך שמבחינה מעשית, המבקש יזכה, בדרך זו של עיכוב ביצוע פסק הדין, למלוא הסעד המבוקש על ידו בערעור. בנסיבות אלה, כשעלי לבחור בין שתי הרעות, אני סבור שקיימת עדיפות ברורה לאינטרס של אדרי, שפסק הדין בו זכה לא ירוקן מתוכן ולא יתאפשר למבקש להשיג, על-ידי עיכוב הביצוע, את מה שלא עלה בידו להשיג בהתדיינות עצמה. מה גם שכהונתו של המבקש בתפקיד סיו"ר קק"ל, על-פי פסק-הדין של בית המשפט קמא, הייתה צריכה להסתיים לפני למעלה מארבעה חודשים, וכל יום נוסף שעובר מפחית את התקופה שנותרה לאדרי לשמש בתפקיד.

אשר לסיכויי הערעור, נראה, בלא לקבוע בדבר מסמרות, שאלה אינם גבוהים. זאת משום שעיקר הערעור מתמקד בתקיפת ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, וכידוע, בית משפט שלערעור אינו מתערב בממצאים מסוג זה אלא במקרים חריגים, בהם נתפסה הערכאה הראשונה לכלל טעות בולטת לעין (ע"א 1750/90 אהרונסון נ' אהרונסון , פ"ד מו(1) 336; ע"א 3107/01 עדני נ' אמיתי (לא פורסם)).

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ומבטל את צו עיכוב הביצוע הארעי שניתן ביום 13.10.04.

המבקש ישא בשכר טרחת עורך-דין של המשיב 1 בבקשה זו בסכום של 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ.