ע"א 9264/02 יוסף דוד נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של סיוע לאחר מעשה, עבירה כהגדרתה בסעיף 261(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וסיוע לשוד בנסיבות מחמירות, עבירה כהגדרתה בסעיף 402 לחוק העונשין בצירוף לסעיפים 25 ו-31 לחוק העונשין. משהורשע כך בדינו נגזר דינו של המערער למאסר על-תנאי למשך שישה חודשים ולשירות למען הציבור במשך 300 שעות.

הערעור הוא על הכרעת הדין ועל גזר הדין, אך בא-כוחו המלומד של המערער עו"ד ניסים בלאס, ייחד את דבריו לטיעון כי לא היה זה נכון וראוי להרשיע את המערער בדינו. לטענת עו"ד בלאס ראוי היה שלא להרשיע את המערער בדינו ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

האישום הראשון נסב על מעשים שנעשו במסיבה שהייתה סמוך למצפה הראל. במהלך המסיבה שדדו מספר אנשים כספים משומרי המסיבה - אשר שימשו גם כגובי דמי כניסה - והמערער ראה את מעשה השוד. לאחר ביצוע השוד סייע המערער למבצעי השוד (להלן - האחרים) להימלט מן הזירה בהסיעו אותם מן המקום. לאחר מכן - וזה עניינו של האישום השני - הסיע המערער את האחרים למסיבה אחרת אשר התקיימה סמוך לקיבוץ צובה, ואותם אחרים שבו וניסו לשדוד את שומרי המסיבה השנייה אשר שימשו אף גם כגובי דמי כניסה. ניסיון השוד השני לא צלח, והמערער מילט את האחרים מן המקום.

אין ספק כי מעשיו של המערער מעשים קשים היו וגם שירות המבחן לא המליץ על אי הרשעה בדין. אכן, לפי כל קנה מידה המקובל עלינו באי הרשעתו של אדם בדין כהוראת סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, אין זה ראוי שלא להרשיע את המערער בדינו. המערער עצמו לא שיתף עצמו בפועל במעשה השוד ובניסיון השוד - אשר על כן לא הורשע אלא בסיוע - אך עזרתו לאחרים במעשה השוד ובניסיון השוד הייתה עזרה של ממש. אדם העושה כמעשי המערער אין זה ראוי כי יצא נקי בלא הרשעה. גם אם נקבל את הגירסה כי המערער נגרר אחרי האחרים, גם אז מעשיו היו כה חמורים עד שאין לפוטרו באין הרשעה.

הערעור נדחה.

היום, כ"ז באדר ב' תשס"ג (31.3.03) .

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

02092640_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il