ע"א 9295/01 ח.י. המנצח בע"מ נ. עו"ד מיכה גבאי

1.בפנינו בקשה מטעם המערערים לצירוף ראיה בשלב הערעור. מדובר בקלטת, אשר על-פי הנטען מתעדת פגישה שנערכה לפני הגשת תצהירי העדות מטעם המשיב בבית-משפט קמא. לטענת בא-כוח המערערים נשמעים משתתפי הפגישה וביניהם המשיב, כשהם מתאמים גרסאות לצורך העדות. עוד טוען בא-כוח המערערים כי בפגישה המוקלטת מאשר המשיב אינטרס כספי בשיעור של שליש, שיש לו בעסקאות נשוא פסק-הדין, ובכספים שהופקדו בידיו הנאמנות לצורך אותן עסקאות. דברים אלה, כך מוסיף בא-כוח המערערים וטוען, עומדים בניגוד גמור לגרסה שהציג המשיב בפני בית-משפט קמא, שם טען כי פעל לגבי אותן עסקאות כעורך-דינה של הנתבעת - חברת א. טוסמן בע"מ - זאת ותו לא.

2.בתצהירו התומך בבקשה ובטיעוניו בפנינו, סיפר בא-כוח המערערים כי דבר קיומה של הקלטת נודע לו לראשונה ביום 3.10.03, מפי עזרא פיניה, מי שהיה תחילה אחד הנתבעים בהליך שהתנהל בבית-משפט קמא. תאריך הגילוי הנזכר בתצהיר הוא אמנם 3.1.02, אך בטיעוניו בפנינו הסביר בא-כוח המערערים כי מדובר בטעות קולמוס שנפלה בתצהיר וכי התאריך הנכון הוא – 3.10.03. בא-כוח המערערים הוסיף וסיפר בתצהירו כי עזרא פיניה, אשר נכח בפגישה המוקלטת, הוא זה שאף מסר לידיו את הקלטת ביום 8.10.03, ימים ספורים לאחר שסיפר לו על דבר קיומה. לגישתו של בא-כוח המערערים, מדובר בראיה חשובה, שיש בה כדי לשנות את התוצאה אליה הגיע בית-משפט קמא בפסק-הדין נשוא הערעור.

3.בא-כוח המשיב התנגד לבקשה והעלה השגות רבות במישור הפורמלי, ובהן: השיהוי שבו לוקה הבקשה, חוסר הפירוט באשר לזהותו של המקליט ובאשר לנסיבות עריכת ההקלטה, וכן חוסר הפירוט באשר לדרישות הסף הטכניות, המהוות תנאי לקבלת הקלטת כראיה. בא-כוח המשיב הוסיף וטען כי נוכח חסרונם של פרטים אלה בתצהיר התומך בבקשה, מתעורר חשד כבד כי הראיה הושגה בהאזנת סתר פסולה וגם מטעם זה אין לקבלה. לגופו של עניין, טען בא-כוח המשיב כי איכותה של הקלטת ירודה ביותר, עד כי לא ניתן ללמוד ממנה דבר, וכי מכל מקום אין בראיה זו כדי לשנות מתוצאת פסק-הדין, המבוסס על הממצא לפיו הפרו המערערים הסכמים חתומים.

4.לאחר שבחנו את הטענות שהעלו הצדדים בכתב ובעל-פה, נראה כי הדברים המיוחסים למשיב בפגישה המוקלטת, אם אכן נאמרו על-ידו, עשויים להשפיע על ממצאיו ומסקנותיו של בית-משפט קמא בפרשה. לפיכך, אנו מורים בשלב זה על החזרת הדיון לבית-משפט קמא, על-מנת שיבחן את הטענות שהעלו הצדדים בכל הנוגע לראיה הנוספת, יחליט בעניין קבילותה וכן יכריע בשאלת השלכותיה של הראיה, אם תתקבל, על הממצאים והמסקנות שנקבעו בפסק-הדין נשוא הערעור. עם מתן החלטתו של בית-משפט קמא בסוגיות המפורטות לעיל (או איזו מהן, לפי הצורך), יוחזר הדיון לבית-משפט זה, ותינתנה הוראות מתאימות באשר להמשך בירורו של הערעור.

אין צו להוצאות.