ע"א 9300/02 גנאיים זאהר נ. מדינת ישראל

1.המבקש פגע, בעת שנהג תחת השפעת אלכוהול, בשני הולכי רגל. לאחת מהנפגעים נגרמו שברים בחזה ובצקת מוחית, בעטיה עברה ניתוח בגולגולת. בית משפט השלום בקריות הרשיע את המבקש בעבירות של נהיגה רשלנית, גרימת נזק, סטייה מנתיב נסיעה, הפקרה אחרי פגיעה ואי הודעה למשטרה. בגין עבירות אלה נידון המבקש ל-10 חודשי מאסר בפועל ול-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, ורישיון הנהיגה שלו נפסל למשך 4 שנים. ערעור שהגיש המבקש על גזר דינו – זאת, לאחר שחזר בו במהלך הדיון מערעור על הכרעת הדין – נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט א' שיף). על החלטה זו מתבקשת רשות ערעור.

2.המבקש טוען כי בית משפט קמא לא התחשב מספיק בנסיבותיו האישיות ובאפשרות שיקומו. אליבא דמבקש, עברו הפלילי הנקי, חרטתו הכנה וההמלצות הרבות שהציג המבקש לערכאות דלמטה מעידים על היותו אדם נורמטיבי בעל אישיות חיובית, שמעידתו היא חד-פעמית. אל אלה מוסיף המבקש את גילו הצעיר ואת חששו כי תקופת המאסר שנגזרה עליו תפגע בנישואיו הטריים.

3.בחנתי את טענות המבקש ואת תגובת המדינה, ולא ראיתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא. בית המשפט היה ער לעובדת היותו של המבקש "אדם נורמטיבי". עם זאת, קבע בית המשפט, כי מן הדין להחמיר בעונשו של המבקש, וזאת בשים לב לחומרת מעשיו ובפרט לעובדה שהמבקש נהג תחת השפעת אלכוהול ונמלט מבלי להושיט עזרה לנפגעים. בכך חורג עניינו ממי שנקלע ברשלנות למעורבות בתאונת דרכים. כידוע, אין חומרת העונש כשלעצמה מהווה, ככלל, עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, ולא מצאתי כי נפל פגם באיזון שביצעו הערכאות דלמטה בין נסיבותיו האישיות של המבקש לבין המעשים החמורים שביצע ותוצאותיהם הקשות.

הבקשה נדחית אפוא. המבקש יתייצב לתחילת ריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 21.11.02, שעה 10:00.