ע"א 9360/10 אחמד ג'יהאד סעדי נ. מינהל מקרקעי ישראל

הנשיא א' גרוניס:

1.

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את תביעתו של המערער בה נתבקשה הצהרה כי הוא הבעלים של שתי חלקות קרקע. הערעור מופנה נגד פסק-הדין.

2.

בשנת 1954 נחתם הסכם בין משפחתו של המערער לבין רשות הפיתוח. בגדרו של ההסכם (להלן – הסכם 1954 ) הסכימה הרשות כי המשפחה תקבל, בין היתר, את שתי חלקות הקרקע שבמחלוקת. בעת חתימת ההסכם היה המערער קטין. בשנת 1960 נחתם הסכם נוסף (להלן – הסכם 1960 ) בין המשפחה לבין רשות הפיתוח. באחד מסעיפי הסכם 1960 נקבע כי הוא "חופף ומבטל" את הסכם 1954. הסכם 1960 לא היקנה למשפחה את שתי החלקות שבמחלוקת, אלא חלקות אחרות וכן קיבלה המשפחה סכום כסף לפי הסכם 1960. בשנת 1960 היה המערער בגיר. הוא לא חתם על ההסכם.

3.

לאחר הסכם 1960 חתם המערער על תצהירים שונים וכן על יפויי כוח בו נזכר פעם אחר פעם הסכם 1960. כמו כן ברור כי המשפחה, כולל המערער, קיבלו את שהרשות התחייבה להעניק להם לפי הסכם 1960. בנסיבות אלה אין זה מפתיע שבית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי הסכם 1960 מחייב את משפחתו של המערער וכן אותו עצמו. לא מצאנו כל ממש בטענותיו של המערער לפיהן הסכם 1960 לא ביטל את הסכם 1954 וכי לפיכך זכאי הוא גם כיום לשתי החלקות שנזכרו אך בהסכם 1954.

4.

בדיון בפנינו ביקשו פרקליטיו של המערער, שלא ייצגוהו בבית המשפט המחוזי, להחזיר את הדיון לבית משפט קמא לשם שמיעת ראיות. אין מקום לעשות כן. זאת, משום שפרקליטו של המערער, שייצגו בבית המשפט המחוזי, הסכים כי ההכרעה תיפול בלא שתשמענה ראיות.

5.

הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחה בסך 30,000 ש"ח.