החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 9375/99 פנינה שקד נ. בנק הפועלים בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מהפקדת ערבון לערעורבקשה למחיקת ערעור מחמת אי הפקדת ערבון ובקשה לפטור מערבון בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה את בקשת המבקשת לפטור מהפקדת ערבון או להמירו בערבות, מאחר שסיכויי הערעור נמוכים והמשיבים זכאים להבטחת הוצאותיהם. נקבע כי ערבות עצמית אינה בטוחה מספקת. המבקשת קיבלה ארכה של 45 יום להפקדת הערבון, ואם לא תפקיד יידחה ערעורה.

העובדות

המבקשת נפצעה בגבה לטענתה בעת עבודתה בבנק כאשר מטף כיבוי נפל מהקיר. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה והיא הגישה ערעור. לא הופקד ערבון של 20,000 ש"ח במועד שנקבע, והמבקשת ביקשה פטור או המרה בערבות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפטור מערבון מערער בעל מצב כלכלי קשה כאשר סיכויי הערעור מועטים?
  2. 2.האם יש להמיר את הערבון בערבות אחרת או בהפקדה מדורגת?

הלכות

  1. 1

    לצורך פטור מהפקדת ערבון יש להתמקד בטיבה של העילה ובמשקלה הממשי, ואם סיכויי ההצלחה דחוקים או קלושים הבקשה לא תיענה בחיוב

    ״לצורך פטור מהפקדת ערבון יש להתמקד בטיבה של העילה, האם זו עילה שאפשר לקבוע לגביה כי היא מחזיקה מים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערבות עצמית אינה מהווה בטוחה ולכן אינה מקובלת כהמרה של הערבון

    ״כבר נאמר לא פעם כי ערבות עצמית אינה מהווה בטוחה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • פטור מערבון
  • מחיקת ערעור
  • ערבות עצמית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

9375/99 - ג'

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

המבקשת

:

פנינה

שקד

נגד

המשיבים

:

1.

בנק הפועלים בע"מ

2.

אלנור ציוד כיבוי (1981) בע"מ

בקשה למחיקת ערעור ובקשה לפטור מערבון

בשם

המבקשת: עו"ד אילן קרייטר

בשם

המשיבה 1: עו"ד איתי קרינסקי

בשם

המשיבה 2: עו"ד זאב סוקולובסקי

החלטה

בפני בקשה למחיקת ערעור מחמת אי הפקדת ערבון ובקשה לפטור מערבון.

1.ביום 8.10.91, במהלך עבודתה אצל המשיב מס' 1 ("הבנק"), נתקפה המבקשת בכאבי גב חזקים, בעטיים הפסיקה את עבודתה ופנתה לקבלת טיפול רפואי. לטענתה נגרמו כאבים אלה עקב העובדה שמטף כיבוי אשר הותקן בבנק על ידי המשיבה מס' 2 נפל מן הקיר עליו הותקן ופגע בגבה בעת שהתכופפה ליטול דבר מה ממגירה. לפיכך תבעה את המשיבים. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת א' פרוקצ'יה) דחה את תביעתה. זאת, בין היתר, עקב הטעמים הבאים: גירסת המבקשת היתה גירסת יחיד; עובדים ששהו בקירבת מקום העידו אמנם, כי המבקשת נתקפה לפתע בכאבים חדים, אך הם לא קישרו את נפילת המטף לעניין זה; בדיקות רפואיות שערכה המבקשת סמוך לאחר מכן, כמו גם התנהגותה בעת זו, אינן מצביעות על חבלה חיצונית שניתן היה לייחס לנפילת מטף שמשקלו למעלה מ11- ק"ג; המבקשת לא זימנה עדים שיכולים היו, לכאורה, לתמוך בגירסתה; המבקשת סבלה זה שנים מבעיות גב קשות ואף נותחה פעמיים. כאביה הופיעו לראשונה בשנת 1979, בעת שהתכופפה לפתיחת מגירה. כך שהופעת הכאב מתיישבת יותר עם ההיסטוריה הרפואית שלה מאשר עם פגיעה חיצונית. המבקשת מערערת על פסק דין זה.

2.הערעור הוגש ביום 30.12.99. ביום 19.1.00 הומצאה למבקשת הודעה על קביעת ערבון, לפיה חוייבה להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח. המבקשת הגישה (בהסכמת המשיבים) בקשה לדחיית המועד להפקדת ערבון ב- 45 ימים. בקשה נענתה ובפועל ניתנה לה ארכה להפקדת ערבון עד תחילת חודש מאי. הערבון לא הופקד. ביום 11.5.00 הגישה המשיבה מס' 2 בקשה למחיקת הערעור עקב זאת. המבקשת, מצדה, הגישה בקשה לפטור מערבון.

3.בבקשה שבפני מתבקש, כי המבקשת תופטר מחובת הפקדת ערבון, ולחלופין, כי חיובה של המבקשת להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח יומר בחיוב להפקיד ערבות בסך 10,000 ש"ח תוך אחד עשר חודשים ובמתן ערבות אישית של המבקשת ובעלה ליתרה. המבקשת טוענת, כי היא ובעלה משתכרים כ- 8,000 ש"ח לחודש. מסכום זה הם מכלכלים את עצמם ואת שלושת ילדיהם הקטינים ומחזירים הלוואות רבות. עקב זאת הם מצויים ביתרת חובה מתמדת (של כ - 5,000 ש"ח). אין להם חסכונות. אחיה של המבקשת (שהבקשה לדחיית מועד הוגשה בשעתו על סמך ההנחה שייחלץ לעזרתה) הביע נכונות מסוייגת לסייע לה. אך עקב מצבו יידרשו לפחות עשרה חודשים לשם גיוס כספים שישמשו בטוחה להוצאת ערבות בנקאית - וגם זאת בסך 10,000 ש"ח בלבד. המשיבים אינם חולקים על טענות המבקשת באשר למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, אלא שהם טוענים, כי הערעור הוא חסר סיכוי ולכל היותר דל סיכוי, ולפיכך מן הראוי להבטיח את הוצאותיהם.

4.על פי ההלכה הידועה והמושרשת:

"אם לצורך מתן הפטור מתשלום אגרה די להצביע, לצד חוסר האונים החומרי, גם על עילת ערעור, ויהיה משקלה אשר יהיה, הרי לצורך פטור מהפקדת ערבון יש להתמקד בטיבה של העילה, האם זו עילה שאפשר לקבוע לגביה כי היא "מחזיקה מים", ומשקל ממשי, או שזו עילה שיכולה להעמיד לדיון השגה אולם כוחה ומשקלה של זו דל ורופף, וסיכויי המערער איפוא קלושים. אם במקרה הראשון יגברו השיקולים האחרים... ובמיוחד פתיחת שערי בית המשפט בפני המערער, הרי במקרה השני יגבר עניינם של המשיבים לא להינזק מבחינת ההוצאות.. שיקול נכבד המנחה את השופט הוא מה סיכוייו בהליך של מבקש הבטוחות(בעניין ההוא) או של מבקש הפטור (בעניין שלנו). אם סיכויי ההצלחה של המבקש דחוקים או קלושים הבקשה לא תיענה בחיוב. אם הסיכוי הוא ממשי תישקל העתירה בחיוב." (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר , פד, מד (2) 383)

כאמור, אין, למעשה, חולק על מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת (בית המשפט המחוזי אף התייחס לעניין זה כגורם המצוי ברקעה של התביעה). אלא שלאחר עיון נראה, כי סיכויי המבקשת בערעורה הם מועטים: בית המשפט המחוזי סקר את מכלול הראיות והעדויות שהובאו בעיניו וגיבש על בסיסן את מסקנתו. אמנם אין מדובר בממצאי מהימנות והתרשמות "טהורים" שבית משפט שלערעור יימנע ככלל מלהתערב בהם, אולם עדיין הציב בית המשפט המחוזי משנה סדורה של נימוקים וטעמים שהסבירות כי בית המשפט העליון יתערב בהם היא נמוכה ביותר. בנסיבות אלו, זכאים המשיבים להבטחת הוצאותיהם ועניינם גובר על עניינה של המבקשת בבירור ערעורה. הצעת המבקשת לאפשר את המרת מחצית הערובה בערבות עצמית ולדחות את הפקדת המחצית השניה בכשנה אינה מעשית: ראשית, כבר נאמר לא פעם כי "ערבות עצמית" אינה מהווה בטוחה (וראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) עמ' 821). ודאי שכך הוא נוכח טענות המבקשת בדבר המצב הכלכלי הקשה שלה ושל בעלה. שנית, הארכת המועד להפקדת יתרת הערובה בשנה מאריכה באופן משמעותי את הליכי הערעור (מעבר לתקופה שחלפה עד כה) וכנגזרת מכך - את התקופה בה מנועים המשיבים מהסתמכות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומראייתו כפסק דין סופי וחלוט. שקלתי אם יש מקום להפחתת סכום הערבון נובח נסיבותיה של המבקשת אולם בהתחשב בהיקף הערעור ובעובדה שמדובר בשני משיבים לא מצאתי לנכון לעשות כן.

הבקשה לפטור מערבון או להמרתו בערבות אחרת נדחית אפוא. בנסיבות המקרה, ובהתחשב בעובדה שהבקשה הוגשה סמוך מאד לאחר תום המועד להפקדת ערבון ומפורטים בה המאמצים שעשתה המבקשת לגיוס כספי הערבון, איני מוצא מקום לדחות כבר עתה את הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. המבקשת תוכל להפקיד את הערבון שהושת עליה תוך ארבעים וחמישה יום ממועד המצאתה של החלטה זו. אם לא תעשה כן - יידחה ערעורה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז באב תש"ס

(17.8.00).

אמיר זולטי, רשם

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99093750.

O05

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 329/90

הלכות

  1. 1לצורך פטור מהפקדת ערבון יש להתמקד בטיבה של העילה ובמשקלה הממשי, ואם סיכויי ההצלחה דחוקים או קלושים הבקשה לא תיענה בחיוב
  2. 2ערבות עצמית אינה מהווה בטוחה ולכן אינה מקובלת כהמרה של הערבון