פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 9401/05 מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ נ. מדינת ישראל - מ

ניתן ביום

בקצרה

חוזים · הצמדה למדד בחוזה קבלנות עם המדינהערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים שדחה תביעה להפרשי הצמדה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערערת, קבלנית שביצעה עבודות למדינה, תבעה הפרשי הצמדה מכוח הוראות החשב הכללי. בית המשפט העליון קבע כי ההוראה הייתה הוראת רשות שלא הטילה חובה על המדינה, ולכן לא נפל פגם בהתנהלותה כשהחוזה לא כלל הוראה כזו. הערעור נדחה וחויבה המערערת בשכר טרחה של 10,000 ש"ח.

העובדות

המערערת ביצעה עבודות קבלנות על פי חוזה עם המדינה וקיבלה את כל המגיע לה על פי החוזה. בתביעתה טענה לזכאות לסכומים נוספים בגין הצמדה לתקופה מסוימת מכוח הוראות החשב הכללי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוראת החשב הכללי בדבר הצמדה הטילה על המדינה חובה לשלם הפרשי הצמדה לקבלן?
  2. 2.האם הייתה מחויבות חוזית של המדינה לשלם הפרשי הצמדה שלא נכללו בחוזה?

הלכות

  1. 1

    הוראת החשב הכללי הייתה בגדר הוראת רשות ולא הטילה חובה על המדינה לשלם הפרשי הצמדה

    ״ההוראה לא הטילה חובה על המדינה לשלם הפרשי הצמדה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא נפל פגם בהתנהלות המדינה כאשר החוזה לא כלל הוראה המחייבת תשלום הפרשי הצמדה

    ״לא נפל פגם מבחינת התנהלותה של המדינה, כאשר בחוזה עם המערערת לא נכללה הוראה שחייבה את המדינה לשלם הפרשי הצמדה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קבלנות
  • הצמדה
  • הוראת רשות
  • הפרשי הצמדה
  • שכר טרחת עורך דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 9401/05

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ד' חשין

המערערת:

מרדכי בנימין ובניו עבודות עפר (1993) בע"מ

נ ג ד

המשיב:

מדינת ישראל - משרד התחבורה

ערעור על פסק הדין של בית המשפט

המחוזי בירושלים מיום 20.7.05 בתיק בשא 1830/04 שניתן על-ידי כבוד השופט י' צבן

תאריך הישיבה:

ו' בטבת

התשס"ז

(27.12.2006)

בשם המערערת:

עו"ד מאיה מרדכי

בשם המשיב:

עו"ד תמר בר-אשר-צבן

פסק-דין

השופט א' גרוניס :

המערערת ביצעה עבודות קבלנות על-פי חוזה שערכה עם המדינה. המערערת קיבלה את כל המגיע לה על-פי החוזה. בתביעה שהגישה, טענה היא שמגיעים לה סכומים נוספים בגין הצמדה לתקופה מסויימת מכוח הוראות של החשב הכללי. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את התביעה, ולטעמנו בדין עשה כן.

בחינה של הוראותיו של החשב הכללי מלמדת כי ההוראה בה עסקינן היתה בגדר הוראת רשות. היינו, ההוראה לא הטילה חובה על המדינה לשלם הפרשי הצמדה. משכך, ברי כי לא נפל פגם מבחינת התנהלותה של המדינה, כאשר בחוזה עם המערערת לא נכללה הוראה שחייבה את המדינה לשלם הפרשי הצמדה.

ונזכיר שוב:

המערערת קיבלה את כל המגיע לה על-פי תנאי החוזה.

הערעור נדחה. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ו' בטבת התשס"ז

(27.12.2006).

ש ו פ ט ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 1830/04

הלכות

  1. 1הוראת החשב הכללי הייתה בגדר הוראת רשות ולא הטילה חובה על המדינה לשלם הפרשי הצמדה
  2. 2לא נפל פגם בהתנהלות המדינה כאשר החוזה לא כלל הוראה המחייבת תשלום הפרשי הצמדה