ע"א 9532/06 מדינת ישראל נ. עז' המנוח חוסין טעימס באמ סובחי מחמוד חוסין

1.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' ג'רג'ורה) קיבל תובענה שהוגשה נגד המערערת על ידי חלק מן המשיבים. בתובענה טענו התובעים כי נכס מקרקעין – חלקה 32 בגוש 12217 – מאדמות בילעין שבצפון הארץ, צריכה להרשם על שמם. זאת, על אף שהקרקע רשומה במרשם המקרקעין על שם המדינה, בעקבות הסדר מקרקעין שנעשה בשנת 1947 (אז נרשמה החלקה על שם הנציב העליון). בית המשפט קיבל את התובענה לגבי מרבית שטחה של החלקה. המדינה ערערה על פסק הדין.

2.

במסגרת דיונים שנערכו בבית משפט זה הושג הסכם בין בעלי הדין, הכל כרשום בהחלטות מן הימים 14.5.09 ו-13.10.09. מבלי למצות את פרטי ההסכם, נציין, כי על פי ההסכם מונה שמאי מקרקעין לשום את החלקה במצבים שונים וניתנה אפשרות למשפחות המתגוררות במקום לרכוש זכויות חכירה בשבעה מתוך המגרשים שבחלקה, ואשר עליהם בנויים שמונה בתי מגורים. שלושה מגרשים נוספים ניתנים למדינה. בהמשך להסכם צורפו כמשיבים כל ראשי המשפחות המתגוררות על החלקה במבנים שניבנו עליה. בהסכם אף נקבע, כי לאחר שתוגש חוות דעתו של השמאי ייערך דיון לשם קביעת הסכום שעל המשיבים לשלמו לשם רכישת החלקה. עוד נקבע במפורש בהסכם כי "הסכום שייקבע יהא נמוך מהסכום הגבוה שבחוות הדעת" (סעיף 1(ד) להחלטה מיום 14.5.09).

3.

לשם שומת החלקה מונה השמאי יצחק סיוון. השמאי הגיש חוות דעת. חוות הדעת כוללת קביעות של ערכים למצבים השונים, כנדרש על פי ההסכם. אין צורך להיכנס לפרטי העניין. די לומר, כי על פי ההערכה למצב מסוים השווי הוא 2,424,000 ₪ (ליום חוות הדעת – 10.2.11). השווי האמור מתייחס לשבעת המגרשים שלמשיבים זכות לרוכשם (ואינו כולל את שלושת המגרשים שתקבל המדינה). השווי למצב אחר, שאין לו רלוונטיות ממשית לענייננו, הוא 690,000 ₪ (גם זאת לגבי שבעת המגרשים).

4.

בהתאם להסכם, קיימנו דיון בו נשמעו טענות בעלי הדין באשר לסכום שעלינו לקובעו ושעל המשיבים יהא לשלמו. נראה לנו לנכון לקבוע כי הסכום שעל המשיבים לשלמו הוא 1,800,000 ₪. יש לשלם למדינה את הסכום האמור תוך 120 ימים מעת המצאתו של פסק דין זה למשיבים. הסכום לא יישא הפרשי הצמדה וריבית (ובלבד שישולם תוך התקופה הנזכרת). כפי שנקבע בהסכם ובדיונים השונים ובלא למצות:

א.

המשיבים פועלים כקבוצה אחת והזכות ניתנת להם במאוחד. משמע, אין אפשרות למשיב מסוים לרכוש את המגרש עליו נמצא בית מגוריי המשפחה בלא שנעשית במקביל רכישה על ידי יתר המשיבים.

ב.

הזכות הנרכשת הינה חכירה לדורות וכאשר הסכום המלא ישולם יחתמו הסכמי חכירה עם כל משיב ומשיב.

ג.

המגרש הספציפי המיועד למשיב מסוים הוא על פי הרישום בהודעה שהוגשה על ידי המשיבים לבית המשפט ביום 8.9.11.

5.

עניין נוסף שיש להכריע בו הוא הנשיאה בשכרו של השמאי, והכוונה הן לשכר עבור עבודת השמאות והן בגין התייצבות לדיון שנערך ביום 7.9.11. אנו קובעים, כי המדינה תישא בשלושה רבעים מן השכר ואילו המשיבים ברבע. מאחר שבעבר קבענו כי בשלב הראשון תישא המדינה בשכר, ומניחים אנו שאכן נשאה בו, על המשיבים לשלם את חלקם למדינה תוך 45 ימים מעת המצאת פסק הדין.

6.

לפיכך –

א.

נותנים אנו בזה תוקף של פסק דין להסכמות שבין בעלי הדין.

ב.

על בעלי הדין לפעול כאמור בפסק דין זה.

ג.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל.

ד.

המשיבים יסלקו ידם משלושת המגרשים המגיעים למדינה (מגרשים 5, 68 ו-69) וימסרו

אותם למדינה כשהם פנויים מכל אדם וחפץ תוך 90 ימים מהמצאת פסק דין זה. אם שלושת המגרשים אינם רשומים על שם המדינה, הם ירשמו על שמה.

ה.

אם יש צורך בפעולות שונות, למשל לפי דיני התכנון והבנייה, להשלמת הרישום הנדרש, ברור שעל בעלי הדין לשתף פעולה למטרה זו.

ו.

לא ייעשה צו באשר לשכר טרחה.