פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בה"ן
9572/02 - ב'
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשת:
קרסניקוב מרינה
נ ג ד
המשיבים:
1. זובר ויטלי
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני האוסר על גירושו
של המשיב מס' 1
בשם המשיב מס' 1: עו"ד מרב אדטו-גולדנברג
החלטה
1.ביום 12.11.2002 הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה לקביעת שיפוט מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן: החוק). בבקשה צויין כי המבקשת הינה יהודיה בדתה ואילו המשיב מס' 1 (להלן: המשיב) הינו חסר דת.
2.ביום 18.11.2002 הומצאה הבקשה לקביעת שיפוט למשיב. המשיב לא הגיש כל תגובה מטעמו לבקשה, למרות שהמועד להגשתה חלף זה מכבר. ביום 10.2.2002 הוגשה הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בדבר היעדר התנגדות לבקשתה של חוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול בהתאם לסעיף 2(א) לחוק.
3.בפני כעת בקשה שהוגשה בשם המשיב למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על גירושו של המשיב מהארץ עד להכרעה בבקשה לקביעת השיפוט ובהליך הגירושין שלאחריה. בבקשה נטען, כי יש להורות על מניעת גירושו של המשיב מן הארץ לצורך מניעת מצב בלתי הפיך, ולמניעת מצב בו המצב העובדתי לא יוכל להתברר לאשורו. לבקשה לא צורף תצהיר בשל היעדר היכולת להשיגו מהמשיב הנמצא במעצר.
4.דין הבקשה להידחות. הטעם שבבסיס הבקשה הוא כי המשיב דרוש לצורך הליך התרת הנישואין עצמו. אמנם, תקנות סדרי דין בעניין התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ה-1984 (להלן: התקנות) אינן מקנות סמכות מפורשת לבית משפט זה להורות על מתן צו מניעה זמני, אולם תקנה 14 לתקנות קובעת כי "בכל עניין שלא הוסדר במפורש בתקנות אלה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשתמש בסמכות הנתונה לבית המשפט בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984". מכאן, שאין לכאורה מניעה ליתן סעד זמני לפי פרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, ובלבד שהדבר מתיישב עם מטרתו של ההליך התלוי ועומד בפני הנשיא. כבר נפסק כי הכוח שיש בידי נשיא בית המשפט העליון במסגרת בקשה לקביעת שיפוט הינה לסעדים שנועדו להגשים את התכלית של קביעת מקום השיפוט, ולא תכליות אחרות: "ברור שאין צידוק לעכב בעל-דין עד לסיום הדיון בפני בית המשפט שיוסמך על ידי הנשיא (אם יוסמך), שכן המבקשת יכולה לכל היותר לזכות בסעד ארעי לצורך ההליך התלוי ועומד בפני נשיא בית המשפט העליון; אין נותנים לבעל-דין סעד-עזר מעבר לסיום ההליך העיקרי" (בה"ן 229/71 ג'ונס נ' ג'ונס,
פ"ד כה(1) 619). מבלי להביע כל עמדה באשר לנחיצותו או היעדר נחיצותו של המשיב במסגרת הליך התרת הנישואין, הרי שאין אפשרות ליתן הסעד המבוקש שכן חורג הוא מתכליותיו של ההליך דנן. אין בכך כדי למנוע מהמשיב לעתור לקבלת הסעד המבוקש ולהעלות טיעון זה או אחר בפני הערכאה המוסמכת.
5.אין גם מקום להורות על מניעת גירושו של המשיב עד להכרעה בבקשה לקביעת שיפוט. כך שכן נראה, שהיעדרו של המשיב מן הארץ אינו עשוי להכביד על בירור ההליך לקביעת שיפוט שבפני או למנוע את ביצועה של ההחלטה שתינתן בסופו. תקנה 9(א) לתקנות סדרי דין בעניין התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ה-1985, מסמיכה את הנשיא לדון בבקשה ללא שמיעת טענותיהם של הצדדים. משהומצאה הבקשה למשיב, ובהיעדר מניעה אחרת, נראה כי אין בהיעדרו של המשיב כדי לגרום נזק אשר יצדיק מתן הצו המבוקש. עוד יצויין כי המשיב לא הגיש תגובה לבקשה לקביעת שיפוט, למרות שההזדמנות להגשתה חלפה זה מכבר. בנסיבות אלה אין גם מקום לטענה אפשרית של המשיב כי גירושו עשוי למנוע ממנו מימוש זכותו להיות מעורב בהליך קביעת השיפוט, שכן היעדר תגובתו לבקשה מלמד כי לא היה בכוונתו לעשות כן ממילא.
אשר על כן, הבקשה לצו מניעה זמני נדחית.
ניתנה היום, כ"ט באדר א'
התשס"ג (3.3.2003).
ה
נ ש י א