ע"א 9603/10עזבון המנוחה יסמין אפרת גולן נ. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונו

1.

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שבו נקבע שיעור הפיצויים המגיע למערערים בגין אירוע של תאונת דרכים שבו קיפחה את חייה בדמי ימיה יסמין אפרת גולן ז"ל. לפניי בקשת המשיבה להורות על מחיקת כתב הערעור בטענה כי אינו עולה בקנה אחד עם ההוראות שבתקנות 414 ו- 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). המערערים מתנגדים לבקשה, וטוענים בין היתר כי אין הצדקה עניינית להתערב בהיקפו של כתב הערעור, וכי הבקשה הוגשה לאחר שכבר ניתן צו סיכומים בתיק.

2.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שבתיק, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

תקנה 414 לתקנות קובעת כי "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור, ויציין כל נימוק במספר סידורי". שאלת פרשנותה של תקנה 414 לתקנות נדונה בהרחבה בהחלטתו של כבוד הרשם י' מרזל בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב (לא פורסם, 8.5.2005). נפסק, כי ככלל בית-המשפט אינו משמש "עורך-על" של כתבי-הטענות. עם זאת, זכות הטיעון של בעלי-הדין אינה בלתי-מוגבלת, ויש לאזנה אל-מול אינטרסים חשובים אחרים ובהם: זכותו של בעל-הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; האינטרס בקיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי-הדין; והאינטרס בדבר ניהולו היעיל של ההליך המשפטי. עוד נפסק, כי אין לקבוע מסמרות בשאלת היקפו הראוי של כתב-הערעור, וכי שאלה זו תוכרע בכל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות. יצוין כי לפי תקנה 417 לתקנות, הסמכות להורות על תיקון כתב הערעור נתונה לבית-המשפט "בכל עת", לרבות לאחר הוצאת צו סיכומים בתיק.

3.

בענייננו, פסק-הדין של בית המשפט קמא מחזיק כ- 10 עמודים ("נטו"). לעומת זאת, כתב הערעור מתפרס על-פני 33 עמודים; כתב הערעור רחוק מלקיים את דרישת התמציתיות, ועיון בו מלמד כי אינו מתיישב עם ההוראה שבדין לנסח את כתב הערעור "שלא על דרך הוויכוח או הסיפור". מדובר בכתב ערעור מפורט עד-מאד, וגם בהביאי בחשבון את טענות המערערים לגבי ייחודיותו של מקרה זה לדידם, לא שוכנעתי כי אורכו של כתב הערעור ומידת הפירוט שבו מוצדקים בנסיבותיו של תיק זה. למעשה, כתב הערעור בענייננו נראה כמו "גרסה מורחבת של סיכומים בכתב", וכפי שנפסק לא פעם, "בכך יש משום הפרה של עקרון השוויון בין בעלי הדין, והערמת קושי על בעל הדין שכנגד, כמו גם על בית המשפט, בניהול ההליך... יש להבחין בין טענה לבין פירוט טענה; בין השגה ובין פירוט השגה" (ע"א 1501/05 כהן הנ"ל, פס' 9; עוד ראו ע"א 3263/00 מסיעי אריה שאשא בע"מ נ' עיריית חולון (לא פורסם, 17.9.2000)).

4.

לפיכך, אין מקום להותיר את כתב הערעור על-כנו. יצוין, כי התיק קבוע לקדם ערעור ביום 21.6.2011, טרם הוגשו בו סיכומים, ותיקון הודעת הערעור בשלב זה אינו מעורר קושי של-ממש. בשים לב לכלל הנסיבות, לרבות היקף פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, כתב הערעור המקורי והיקף הסיכומים שנקבע בצו הסיכומים, יגישו המערערים כתב ערעור מתוקן בהיקף של עד 18 עמודים ברווח כפול, בגופן David , בגודל 12 ובמרווח "רגיל" בין האותיות. כתב הערעור המתוקן יוגש תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, ויתויק במקום כתב הערעור שבתיק. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בגין הבקשה שלפניי.