ע"א 9747/04 דובי דוד נ. יגאל מוגרבי

בפנינו בקשה לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין בהודעת צד ג' של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת.א. 1085/95 מיום 9.9.04 (השופט א' טל), עד למתן פסק הדין בערעור.

במסגרת פסק הדין חויבו המשיבים 1-3 (להלן – המשיבים) לשלם למשיבים הפורמאליים 4-6 (להלן – המשיבים הפורמאליים) סכום של 716,520 ש"ח. על-פי אותו פסק דין התקבלה הודעת צד ג' ששלחו המשיבים למבקשות, על פיה חויבו האחרונים להשתתף יחד עם המשיבים בחיוב הכספי שהוטל עליהם לטובת המשיבים הפורמאליים, בסך של 150,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום 1.7.94, והוצאות משפט בסכום של 20,000 ש"ח. המבקשות הגישו ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, במסגרתו הן משיגות על עצם חיובן על-פי הודעת צד ג', ועל גובה הפיצוי שנפסק כנגדן. יצוין כי ערעור על פסק הדין הוגש גם מטעמם של המשיבים, ומטעמם של המשיבים הפורמאליים.

בפנינו טוענות המבקשות כי יש לעכב את ביצוע פסק הדין לגבי כל סכום מעבר לסך משוערך של 205,000 ש"ח, אותו כבר שילמו המבקשות למשיבים. לטענתן, טובים סיכויי הערעור להתקבל.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, בקשת המשיבות נעדרת כל בסיס משפטי או עובדתי, שכן פסק דינו של בית המשפט קמא מנומק ומעמיק, ועל-כן סיכויי הערעור קלושים. כמו כן, טוענים המשיבים כי המבקשות לא הניחו תשתית עובדתית המבססת את הבקשה, ואף נמנעו מלתמוך בקשתן בתצהיר. בנוסף טוענים המשיבים כי הבקשה הוגשה כ-7 חודשים לאחר מתן פסק הדין, ולפיכך היא לוקה בשיהוי.

דין הבקשה להידחות. ככלל, בעל דין שזכה בדינו רשאי לממש את הסעד שנפסק לזכותו באופן מיידי. מתקין התקנות קבע זאת במפורש בתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיה "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". עם זאת, תקנות 467 ו-468 לתקנות סדר הדין האזרחי מקנות לבית המשפט שיקול דעת לעכב את ביצוע פסק הדין. כידוע, שניים הם השיקולים שינחו את בית המשפט בבואו לבחון את בקשת עיכוב הביצוע. האחד עניינו בסיכויי קבלת הערעור, והשני עניינו בקושי להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין, כאשר השיקול השני הוא השיקול העיקרי.

בבקשה שלפנינו, המבקשות התייחסו רק לשיקול הראשון, שעניינו בסיכויי הערעור, אך הן כלל לא התייחסו לשיקול השני, שהוא, כאמור, השיקול העיקרי בשלו עשוי בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין.

אשר על כן, הבקשה נדחית.