ע"א 9751/05 ד"ר כ"ץ-זילברמן תמר נ. עילית חברה לביטוח בע"מ

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערערים 1 ו-2, הם המשיבים בערעור שכנגד, נפגעו בתאונת-דרכים שארעה ביום 24.3.94. המערערת 1 נפגעה בשתי תאונות נוספות שהתרחשו לאחר התאונה האמורה. למערער 2 נקבעה נכות כוללות, לאחר שקלול, בשיעור 16.6% ונכות תפקודית בשיעור 5%, ואילו למערערת 1 נקבעה נכות רפואית בשיעור כולל של 25.3% וזאת בתחום הנוירולוגיה ובתחום רפואת אף אוזן וגרון.

בית-המשפט המחוזי העריך את כלל הפסדי ההשתכרות של המערער 2 בסכום של 60,000 ש"ח, זאת בנוסף לפיצוי בגין נזק לא-ממוני; את הפסדי ההשתכרות של המערערת 1 העריך בית-המשפט בסכום גלובלי של 300,000 ש"ח, זאת, בנוסף לפיצוי בגין הוצאות סיעוד בעבר ובגין נזק לא-ממוני.

המערערים מלינים כנגד מיעוט הפיצויים. הם סבורים כי בית-המשפט המעיט בהערכת שיעור הנכות הרפואית, התעלם מן הנכות בתחום האורטופדי ולא נתן משקל לרמת ההשתכרות של המערערת 1 קודם לתאונה. כמון כן הם מלינים על מיעוט פסיקת הפיצויים בכל הנוגע להוצאות הסיעוד והוצאות אחרות.

המשיבים, בערעור שכנגד שהוגש מטעמם, סבורים, כי בית-המשפט המחוזי הפריז בפסיקת הפיצויים, וכי אין ליחס את הפסדיה של המערערת לתאונה בה נפגעה.

שקלנו את טענות הצדדים. בית-המשפט המחוזי נתן דעתו לראיות שבאו לפניו. הוא לא השתכנע כי הפסקת עיסוקיה של המערערת 1 היא פועל יוצא של התאונות בהן הייתה מעורבת ולא שוכנע כי ההפסדים להם היא טוענת ולהם טוען המערער 2 – נגרמו כולם כתוצאה מהתאונה. עם זאת, סברנו כי שקלול מלא של הנתונים כולם ומידת הפציעה בתאונה מחייב, גם על-פי ההנחות שנקבעו בבית-המשפט המחוזי, הוספת סכום גלובלי בגין כלל נזקיה של המערערת 1, וכי סכום זה מגיע לסך של 180,000 ש"ח נכון ליום פסק-הדין בבית-המשפט המחוזי. בכפוף לכך נדחה הערעור שהוגש מטעמה ומטעם המערער 2.

המשיבים ישאו בהוצאות המערערים וכן בשכר טירחת עורך-דינם בסכום של 15,000 ש"ח. שכר הטרחה שנקבע בבית-המשפט המחוזי יתוקן בהתאם.