פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
9758/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת י' וילנר
המערער:
שרגא פ. בירן ושות'
נ ג ד
המשיבים:
1. שיכון ובינוי נדל"ן (השקעות)
בע"מ
2. בית ארלוזורוב חברה בע"מ
3. עו"ד יאיר גרין ועו"ד
שאול ברגרזון - כונסי נכסים
4. עו"ד דורון סטריקובסקי
ועו"ד יעקב אמסטר
5. ששון לוי - תחת צו כינוס
6. כונס הנכסים הרשמי
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט
ד' מינץ
) מיום 3.11.2016
בפר"ק 26400-08-13
בשם המערער:
עו"ד
גיל רון; עו"ד נדב מיארה; עו"ד אורי ששון
בשם משיבה 1:
עו"ד ניצן שמואלי; עו"ד יאיר גרין;
עו"ד מודי
שרפסקי
בשם משיבים 2-3:
עו"ד
שאול ברגרזון; עו"ד שמעון שמיע
בשם משיבים 4:
בעצמם
בשם המשיב 5:
עו"ד ישראל קדמי
בשם המשיב 6:
עו"ד טובה פריש
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
עניינו של פסק הדין הוא אישור הסדר פשרה בין משיבים 3 ו-4 שהינם בעלי התפקיד בהליכי הפירוק ופשיטת הרגל של החייבים - חברת בית ששון בע"מ, חברת על"ש בע"מ, ומשיב 5 – לבין משיבה 1 חברת שיכון ובינוי בע"מ שהינה נושה מובטחת של החייבים, ומשיבה 2 חברת בית ארלוזורוב בע"מ. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהיר ומשכנע. במישור המשפטי והמעשי נדגיש כי בהליכים מסוג זה הערכאה הדיונית כמובן אינה באה כתחליף לבעל התפקיד, אלא עליה לבחון את סבירות ההסדר. מטבע הדברים, כאשר מדובר בסכומים גבוהים מאוד, שיקול הדעת של בעל התפקיד הינו רחב ונחוץ בפרספקטיבה רב-ממדית. כמובן יש להתייחס להסדר כמכלול, על הסכום שבמחלוקת והסכום שאינו במחלוקת, וכך נהג בית המשפט המחוזי. האחרון נימק היטב ובצורה בהירה תוך בדיקת פרטי העסקה, מדוע אין להתערב בהסכם, ואישר אותו בהתאם. בהינתן זאת, מקרה זה מתאים אפוא לתחולת סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לא מצאנו להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו, אשר תומכים במסקנה המשפטית שאינה מגלה כל טעות שבחוק.
הערעור נדחה.
המערער יישא בהוצאות המשיבים ושכר טרחת עו"ד לפי הפירוט הבא: משיבה 1 בסך 15,000 ש"ח; משיבים 2-3 ביחד בסך 15,000 ש"ח; משיבים 4 בסך 10,000 ש"ח; משיב 5 בסך 3,000 ש"ח; ומשיב 6 בסך 5,000 ש"ח.
ניתן
היום, כ"ה באלול התשע"ח (5.9.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת