ע"א 9765/05 קרן תל אביב לפיתוח נ. ריחני את צינדר חברה לבנין

1.לפני בקשה להוצאת ראיה ומחיקת טענה מסיכומי המשיבה. המסמך בו מדובר הנו הסכם שכר טרחת בין המשיבה לבא כוחה, הסכם שאין חולק שלא בא לפני הערכאה הראשונה. לטענת המערערת מדובר בראיה חדשה המצריכה היתר להגשתה בעוד שהמשיבה טוענת כי אין המדובר בראיה חדשה שכן ענינה בשכר הטרחה, ועל פי הנחיה 1/98 של נשיא בית המשפט העליון מותר על פי הנטען, לצרפה להליך בכל שלב.

2.לאחר עיון בחומר שלפני נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל ויש להוציא הראיה מן התיק ולתקן הסיכומים בהתאם. אכן, אחת מטענות המשיבה בהליך נוגעות לשיעור שכר הטרחה שנפסק לזכותה בערכאה הראשונה (עמוד 101 לסיכומיה). להוכחת טענה זו הובאה הראיה – הסכם שכר הטרחה – ראיה שלא באה לפני הערכאה הראשונה כאמור. במצב דברים זה, שומה על המשיבה להגיש בקשה להוספת ראיה כדין ורק עם קבלת היתר, לצרף הראיה ולהתייחס אלה בסיכומיה. כזאת לא עשתה ועל כן יש לקבל את הבקשה שלפני.

3.ודוק: ער אני לכך כי עסקינן בהסכם שכר טרחה שמטבע הדברים הופך לרלבנטי במרבית המקרים, רק עם סיום ההליך ובמסגרת ההכרעה בפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה עורך דין (והשוו בג"ץ 891/05 תנובה בע"מ נ' הרשות המוסמכת (טרם פורסם)). עם זאת, עדין מדובר בעניין הנדון לפני הערכאה הדיונית ומשלא הובא לפניה, לא ניתן להביא ראיה בנדון בערעור אלא על פי היתר שבדין לכך. זאת ועוד; הנחיה 1/98 של נשיא בית המשפט העליון מאפשרת לצרף הסכם שכר טרחה במסגרת טיעון בעל פה או בחלק מן הסיכומים. עם זאת, נראה כי הוראה זו מכוונת לכל ערכאה בנפרד במובן זה שבעל דין יכול לצרף הסכם שכר טרחה לגבי שכר הטרחה בערעור, במסגרת טיעונו בעל פה או סיכומיו בכתב בערעור. אולם, לא זהו המקרה שלפני בו צירוף הסכם שכר הטרחה בערעור בא לשם הוכחת עניין הקשור בשכר הטרחה שנפסק בבית המשפט המחוזי. במצב דברים זה, לא מצאתי בהנחיה 1/98 הנזכרת כדי להועיל למשיבה.

4.התוצאה היא כי דין הבקשה להתקבל. הסכם שכר הטרחה (נספח "א" לסיכומי המשיבה) יוצא מן התיק והמשיבה תגיש סיכומים מתוקנים, תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין בימים), תוך השמטת האמור בסעיף 101 לעניין הסכם שכר הטרחה. וכן תישא המשיבה בשכר טרחת המערערת בהליך בגין הליך זה בסך של 1,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.