ע"א 9769/06 מדינת ישראל-משרד התקשורת נ. חברת פרטנר תקשורת בע"מ

לפני בקשה למחיקת הערעור על הסף עקב איחור שחל בהגשתו.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתן ביום 3.10.06. לטענת המשיבה, הערעור הוגש באיחור של יום אחד, ביום 27.11.06 ולא ביום 26.11.06, ולפיכך דינו להימחק מהמרשם. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

דין הבקשה להידחות. בשים לב לימי השביתה שחלו בחודש נובמבר, המועד האחרון להגשת ההליך חל ביום 27.11.06 (ראו: הודעת מנהל בתי המשפט (בפועל) כבוד השופט מ' גל מיום 23.11.06 וכן סעיף 5 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפעול (סדר הין בתקופת שביתה והשבתה של עובדים), התשמ"א-1981). מכאן, שאף אם טענות המשיבה לעניין מועד הגשת הערעור היו מוצדקות, עדיין לא היה מקום להיעתר לבקשה. לגופן של טענות הצדדים אוסיף כי הערעור אכן הוגש ביום 26.11.06 אולם עקב תקלה בעבודת מזכירות בית המשפט, אשר על טיבה אעמוד להלן, באותו יום הוטבעה עליו חותמת "לא התקבל עקב או התאמה". למחרת, ביום 27.11.06, התקבל הערעור לרישום. בירור עם מזכירות בית המשפט מעלה כי הערעור הוגש כדין ביום 26.11.06 בשעות הצהריים אולם רק יום לאחר מכן נבדק האם הוגש הערעור בתוך המועד הקבוע בדין. משהסתבר כי הוא הוגש במועד, הוחתם הערעור בחותמת "התקבל" רק ביום 27.11.06.

בתגובתה, מציינת ב"כ המערערת כי לאחר שהומצאה לה הבקשה, היא יצרה קשר עם ב"כ המשיבה והבהירה לו באופן מפורט וברור את נסיבות התקלה והציעה לו לחזור בו מהבקשה על מנת לחסוך טרחה מיותרת. חרף האמור, לא חזרה בה המשיבה מבקשתה. יש ממש בטענת המערערת כי משהובהרו למשיבה נסיבות התקלה, הפכה הבקשה לבקשת סרק אשר לא היה מקום להמשיך ולעמוד על המשך הדיון בה. אכן בתשובת המשיבה לתגובת המערערת נטען כי נמסר לה טלפונית על ידי גורם במזכירות כי אם הערעור הוגש ביום 26.11.06 ולא קובל לרישום, אזי הדבר היה בשל פגם כלשהו בכתב הערעור ולא בשל טעות של מזכירות

בית המשפט. עוד נטען כי נמסר לה טלפונית על ידי המזכירות כי ככול הנראה המערערת הציגה לבית המשפט מכתב שרק לאחריו קובל הערעור לרישום. המשיבה אינה מבהירה מי בדיוק מעובדי המזכירות מסר לה את המידע הנטען ולפיכך ניסיון לבירור העניין עם מדור הקליטה לא צלחו. מכל מקום, טענות אלה מעוררות תמיהה נוכח העובדה כי בתוכנת ניהול תיקים, הפתוחה לעיונם של כל עובדי בית המשפט, הובהרה במפורש מהות התקלה כפי שתוארה לעיל. כמו כן, עובדי המזכירות, האמונים על קבלת תיקים לרישום, מודעים היטב לכך שכאשר האיחור בהגשת הליך רובץ לפתחו של יוזם ההליך, ויהיה זה איחור של יום אחד בלבד, הדרך היחידה לאפשר את קבלת ההליך הינו באמצעות הגשת בקשה למתן ארכה אשר נדונה לפני רשם בית המשפט. נוכח התנהלות המשיבה, היא תשא בהוצאות המערערת בסכום כולל של 1,500 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל. בשים לב לתוצאות ההחלטה, מתייתר הצורך לבחון את בקשת המערערת להגשת תגובה נוספת מטעמה.