ע"א 9797/05 עזבון ויורשי המנוח דרויש מועמר נ. יונתן גולן

לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת.

1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה נקבע כי התאונה בה נגרם מות המנוח, אשר עזבונו הוא המערער 1 (להלן: העיזבון), הינה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק פיצויים או החוק), ולפיכך נדחתה התביעה נגד המשיב, שהיה מעבידו של המנוח, בעילה לפי פקודת הנזיקין בשל עקרון יחוד העילה. לטענת המערערים, מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. המשיב מתנגד לבקשה.

2.על המבקש פטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית ראייתית אשר תצדיק זאת, תוך תמיכת הבקשה באסמכתאות רלבנטיות. אכן, מהבקשה עולה תמונה כללית של מצוקה כלכלית. לטענת המערערת 2, אלמנת המנוח (להלן: המערערת), אין היא עובדת, והיא ובתה, המערערת 3, מתקיימות מקצבת שאירים על סך 3,500 ₪ המוענקת להם מהמוסד לביטוח לאומי. המערערת טוענת כי אין בבעלותה נכסים מכל סוג שהוא, כולל חסכונות ופיקדונות. כמו כן, לטענתה, אף מצבם של קרוביה אינו מאפשר להם לסייע לה בתשלום אגרה והפקדת ערבון. עוד נטען על ידה כי מצבה הרפואי אינו שפיר וכי היא נזקקת לטיפולים ולתרופות ועיקר הכנסותיה מוצאות לצרכים אלה. יחד עם זאת, יש ממש בטענת ב"כ המשיב לפיו המערערת לא צרפה לבקשתה אסמכתאות אשר יאששו את טענותיה בדבר מצבה הכלכלי, כגון אישור מהמוסד לביטוח לאומי על גובה קצבתה, אסמכתא רפואית ברורה בדבר מצבה הרפואי ואסמכתא להוצאותיה בגין תרופות. במצב דברים זה, אין עילה לפטור את המערערת מתשלום אגרה אולם סכומה יופחת לסך של 400 ₪. אשר לערבון, בהקשר זה יש לבחון גם את סיכויי ההליך. לדעתי, בניגוד לעמדת ב"כ המשיב, בשלב זה ולצורך ההליך שלפני אין לקבוע כי סיכויי ההליך קלושים. הערעור מתבסס על הטענה לפיה בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, אין לעזבון עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים. כך שכן המנוח נהג ברכב בהעדרו של ביטוח חובה. במצב דברים זה, על פי הנטען, עיקרון ייחוד העילה אינו חל, לפיכך יש לעיזבון עילת תביעה נגד המשיב לפי פקודת הנזיקין. על פני הדברים, בטענה זו יש ממש. נהג חסר ביטוח אינו זכאי לפיצוי מקרנית – קרן פיצויי נפגעי תאונות דרכים (ראו י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית, תשס"ה 271-272)). בנסיבות אלה, לכאורה, אין למערער 1 עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים ולפיכך לפי סעיף 8(2) לחוק, לא חל עיקרון ייחוד העילה. במצב דברים זה, בשים לב לנאמר לעיל לגבי מצבן הכללי של המערערות, סכום הערבון יעמוד על סך 3,000 ₪ בלבד אשר יחולקו לשני תשלומים שווים. הסכום הראשון יופקד ביום 1.6.06 והסכום השני יופקד ביום 1.7.06. האגרה תשולם תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהעדר תשלום האגרה או הפקדת כל אחד מהתשלומים שנקבעו לעניין הערבון, יימחק ההליך או ידחה, בהתאמה, ללא צורך במתן הודעה נוספת.