ע"א 9804/03 לוי אזולאי נ. אלעד (ידי) בצר

בפניי בקשה לשינוי סכום הערבון שנקבע בהליך שבכותרת. הערבון שנקבע עומד על 30,000 ₪. הבקשה היא להפחיתו לסך של 15,000 ₪. לטענת המערער הוא אינו עובד ומשתכר מגימלה שהוא מקבל ממשטרת ישראל, ורעייתו עובדת במשרה חלקית. הכנסתם המשותפת עומד על כ – 5,700 ₪. לטענת המערער, מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, ובין היתר היה עליו לשאת לאחרונה בהוצאות חתונתה של בתו. הבקשה נתמכת בתלוש גימלה של המערער ובתלוש שכר של רעייתו.

דין הבקשה להידחות. אין המערער, המיוצג בידי עורך דין, מניח תשתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי. בגדר זה, אין הוא מוסר פרטים אודות רכושו, אין הוא מוסר פרטים על חסכונות או פקדונות שברשותו, ואין הוא מבהיר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. אין הוא מוסר פרטים גם על יכולתו לגייס את סכום הערבון מאת צדדים שלישיים. במצב זה, אין הבקשה מעלה עילה, הנעוצה במצבו הכלכלי של המערער, להפחתת סכום הערבון.

עם זאת, שקלתי האם ניתן להפחית את סכום הערבון, מנקודת המבט של תכלית הערבון, היינו – הצורך להבטיח חיוב אפשרי בהוצאות לטובת בעל הדין שכנגד. לעניין זה יש להביא בחשבון, כי בהליך שתי קבוצות משיבים (1 – 4 ו – 5 – 6), ואת גובה ההוצאות המושת ברגיל בסוג זה של הליכים. מנגד, ניתן להביא בחשבון את העובדה, שבערכאה הקודמת לא הושתו הוצאות, חרף דחיית תביעתו של המערער. במצב זה, ניתן להפחית במידה מתונה בלבד את גובה הערבון ולהעמידו על סך של 25,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מקבלת החלטה זו, ולא – יידחה הערעור בלא צורך בכל הודעה נוספת.