ע"א 9814/02 רפאל גיל נ. אריה חברה ישראליות חברה לביטוח בע"מ

בפניי בקשה לביטול החלטה מיום 2.4.03, בה נדחה הערעור שבכותרת בשל אי הפקדת ערבון במועד. מן הבקשה עולה, כי לטענת המבקש, לא מסר לו בא כוחו הקודם על החלטת בית המשפט מיום 24.2.03, אשר קצבה מועד להפקדת הערבון (21 ימים), וגם לא מסר לו על ההחלטה בדבר דחיית הערעור. על עניין אחרון זה נודע לו, לטענתו, רק ביום 28.4.03. לטענתו, זמן קצר לאחר שנודע לו על דחיית ערעורו, פנה בבקשה שבפניי.

לטענת המערער, יש להעתר לבקשה מחמת חובת הצדק, שכן הוא לא ידע על דחיית ההליך אלא במועד האמור לעיל. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 1.6.03, היינו – יותר מחודש לאחר שידע המערער, לשיטתו, על כך שהערעור נדחה.

נוכח טענותיו של המערער, נתבקשה תגובתו של עו"ד רוט, מי שהיה בא כוחו במועד מתן ההחלטות הרלוונטיות. עו"ד רוט הודיע באופן נחרץ, כי מסר למערער על כל ההחלטות שנתקבלו בעניינו, והבהיר כי "מלוא ההחלטות הובאו לידיעתו". במצב זה, לא אוכל לקבוע כי יש להעתר לבקשה מחמת חובת הצדק, שכן המערער אינו מצביע על טעם מספיק להעדיף את גירסתו על פני דבריו הברורים של בא כוחו לשעבר, וטעם כזה גם לא ניתן בתגובה שאיפשרתי למערער להגיש.

אעיר, כי מתעורר מדבריו של עו"ד רוט ספק מסויים בדבר הבנתו של המערער את משמעות ההחלטות שניתנו בעניינו. ברם, אין המערער טוען לאי הבנה של תוכן ההחלטות, ואף מבהיר כי פעל לאיתור עורך דין חלופי לאחר שנודע לו, לטענתו, ביום 28.4.03, על ההחלטה מיום 2.4.03. לכן, גם בכך אין כדי להועיל למערער.

האם קיימת עילה אחרת לביטול ההחלטה מיום 2.4.03? גם על פי הגירסה הנוחה ביותר למערער, ידע המערער על החלטה זו יותר מחודש לפני שפנה לבית המשפט בבקשה שבפניי. המערער מסביר השתהות זו בכך שנאלץ לחפש עורך דין, וטוען כי הבקשה הוגשה "זמן קצר" לאחר שנודע לו על דחיית ערעורו.

ההלכה הנוהגת בבקשות לביטול החלטה בדבר דחיית ערעור בשל אי הפקדת הותוותה לאחרונה בהחלטת כב' הרשם אוקון בע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים פ"ד נו (1) 865. באותה פרשה נקבע, כי התכלית העיקרית של המכשיר הדיוני של דחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבון, היא "לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי הצדדים. הזנחת ההליך יכולה להתבטא בנטישתו המודעת או באי מילוי חובות באופן עקבי ושיטתי, המפריע באופן ממשי לעבודת בית המשפט. המקרה של דחיית ההליך עקב אי הפקדה מקפל בתוכו הנחה שבעל הדין מגלה בהתנהגות זו כוונה לנטוש את ההליך או מפגין חוסר אכפתיות לגבי ניהולו. אי ההפקדה מהווה גם התעלמות מהאינטרס של יתר בעלי הדין". עוד נקבע, כי :

"סמכות הדחייה אינה יכולה לעמוד, כאשר מתחוור שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת. לא ניתן להשקיף על אי ההפקדה ועל הדחייה שבעקבותיה כעל מחדל חמור הגורר עונש מרפא. דחיית ההליך אינה ענישה. היא נועדה לשרת את קידום ענייניהם של כלל המתדיינים, ואין להפעילה אלא בצורה מידתית.

להפעלה נוקשה מידי של סמכות זו יש השפעה שלילית בדיוק כמו להתעלמות ממחדלי בעלי הדין. כשם שאין להשלים עם התעלמות מצווי בית המשפט משום שכרוך בה הסיכון של הכחדת כל עוגן של קביעות, כך הקפדת יתר, עלולה להפוך "סדרנים" יעילים - תקנות סדר הדין - לאדונים מסוכנים."

כן נקבע, כי יש לאזן בין האינטרסים של הצדדים הנוגעים בדבר, ולבחון, במסגרת זו, האם מצביעים המשיבים על שינוי מצב לרעה בהסתמך על כך שהערעור נדחה, והאם הונעה ההחלטה בדבר דחיית ההליך על ידי המשיבים.

המערער אינו מצביע על פגם בהליכים בבית משפט זה, כפי שהיה בעניין עראידה. לא ברור גם מדוע לא טרח במשך יותר מחודש ימים להעמיד את בית המשפט ואת בעלי הדין שכנגד על כוונתו לעתור לביטול ההחלטה בדבר דחיית הערעור. מבחינה זו, קשה לומר כי ניתן הסבר מניח את הדעת על ידי המערער למחדליו.

אשר למשיבים, דחיית הערעור לא הונעה ממהלך של המשיבים או מי מהם. הם אינם מצביעים על שינוי ממשי לרעה במצבם על יסוד ההחלטה מיום 2.4.03. עם זאת, יש להביא בחשבון כי המשיבים היו רשאים להניח, על יסוד החלטה זו, כי לא יוטרדו עוד בהליך ערעורי מצד המערער. לצד זה יש לזכור, כי בבית המשפט תלויים ועומדים שני ערעורים נוספים, המתייחסים לאותו פסק דין. הערעורים האמורים קבועים לדיון ביום 25.9.03. בעצם קיומם של שני ההליכים יש כדי להחליש את הפגיעה בבעלי הדין האחרים, שכן ממילא מתקיים הליך ערעורי העוסק בפסק דינה של הערכאה הקודמת, והערעור שבכותרת מתייחס לגיזרה צרה יחסית בפסק הדין האמור, ואינו צפוי ליצור הכבדה נוספת ממשית על בעלי הדין. עם זאת, אם אעתר לבקשה, יהיה בכך כדי לחייב דחייה במועד הדיון הקבוע ליום 25.9.03, ובכך יש פגיעה בזכותם של בעלי הדין האחרים למיצוי הליכים במהירות המירבית.

במצב זה, ובהתחשב במעמדה החוקתי של הזכות לערער, נראה לי כי התוצאה המאוזנת והמידתית תהיה לאפשר חידוש הליכי הערעור, בתנאי שהמערער ישא בהוצאות כל אחד ממשיבים 4, 6 ו-9 בבקשה שבפניי, בסך 2,000 ₪ לכל משיב. ההוצאות ישולמו עד ליום 12.9.03. היה וישולמו ההוצאות עד למועד האמור, והמערער ימציא על כך אישורים לבית המשפט, ניתן יהיה להשיב את ההליך לרישום, ובמקרה כזה יפקיד המערער את הערבון עד ליום 19.9.03, ולא – יידחה ההליך בלא צורך בהודעה נוספת למערער. יופקד הערבון במועד, יידחה הדיון בערעורים בע"א 8673/02 ו-8976/02, ויקבע לאחר השלמת הסיכומים בתיק שבכותרת. לא יומצא לבית המשפט אישור על ביצוע תשלום ההוצאות כאמור, או לא יופקד הערבון במועד, הערעורים בע"א 8673/02 ו-8976/02 יישמעו במועד הקבוע כעת.