ע"א 983/14 זוהרה כחילי נ. נגלה חדיש

עסקאות נוגדות.

מערכה ראשונה – 1958. כאמלה נוסעת לתורכיה ומוכרת את כל רכושה, ובין היתר מוכרת לאחיינה יוסף את המקרקעין מושא המחלוקת. בשלב מסויים נג'לה, הבת של יוסוף, יורשת את חלקו, פונה לבית הדין השרעי ומקבלת צו ירושה, ולאחר מכן פונה לבית המשפט המחוזי ומקבלת פסק דין לזכותה. נג'לה לא טורחת לרשום הערת אזהרה על פי פסק הדין לאור העלויות הגבוהות של הרישום (ככל הנראה כ-40 ₪ לצורך רישום הערת אזהרה).

המערכה השניה – 19.2.07. בנה של כאמלה (המערער 2) מוכר את המקרקעין למערערת 1 (כחילי). כחילי עצמה לא מעורבת בעסקה אלא בנה איברהים.

במצב דברים רגיל, הייתי סבור כי ידה של העסקה השניה על העליונה בשל רשלנותו של הקונה הראשון שלא רשם הערת אזהרה, אלא שבית המשפט קמא הגיע לממצא עובדתי שדומה שאין עליו חולק, ולפיו המוכר ידע כי לנג'לה, יורשתו של הקונה הראשון, יש תביעת זכות. המוכר אפילו הנחה מודד מטעמו לערוך תשריט חלוקה בהתאם לכך. ידיעת המוכר היא ידיעת עורך הדין שייצג את המוכר והקונה בעסקה השניה ואידך זיל גמור. על פניו מדובר בעצימת עיניים, ולמרות שמהימנים עלי דברי עורך דין אבו-רייא כי סבר שהקונה הראשון (למעשה בעלה – חדית) מתרברב, הרי שהיה על המוכר לשלוח מכתב רשמי לאותו חדית או לפנות בהליך משפטי טרם התקשר בעסקה השנייה.

אשר על כן המלצתי למערער לחזור בו מערעורו, למרות התרעומת המובנית על התנהגותו של אותו חדית שלא טרח לרשום הערת אזהרה לזכות נג'לה-אשתו.

המערער יודיע תוך 7 ימים עמדתו.