ע"א 9849/08 רות ירדן נ. משה ליפשיץ

1.

שלושת הערעורים שבכותרת מופנים כנגד פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ג' גינת, סגן נשיא) מיום 20.8.2007 וכנגד פסק דין משלים מיום 4.8.2008. בפסקי הדין נדונו סוגיות שונות בתחום דיני החברות, ובכלל זה חובות אמון של נושאי משרה ורכישת מניות תוך הפרה של סעיף 139 לפקודת החברות. המערערת בע"א 9849/08, גב' רות ירדן, הגישה בקשות שלא לקבל לרישום את שני הערעורים האחרים (ע"א 10063/08 ו- ע"א 10086) וזאת בנימוק כי הודעות הערעור מנוסחות על דרך הוויכוח והסיפור, בניגוד להוראת תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המערערים האחרים, המתנגדים לבקשות, טוענים כי הודעות הערעור מנוסחות בהתאם להוראות הדין. הם מציינים כי הערעורים הוגשו במאוחד על שני פסקי דין – פסק דין חלקי ופסק דין משלים - המחזיקים יחד למעלה מ-70 עמודים צפופים. לטענתם, ההליך בבית המשפט המחוזי היה הליך מורכב ויצא דופן, ובמסגרתו התבררו מחלוקות רבות ובית המשפט נדרש לסוגיות משפטיות מורכבות. פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מחדש, כך נטען, הלכות משפטיות בתחומים משפטיים רבים, דבר המחייב את הפירוט שבהודעות הערעור.

2.

אמות המידה לאורן נבחנת בקשה להורות על תיקון כתב ערעור בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המ דובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השימוש בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה.

3.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר שלפני, שוכנעתי כי יש להורות על השבת הודעות הערעור בע"א 10063/08 וע"א 10068/08 לידי המערערים. גם בשים לב לעקרון לפיו אין בית המשפט משמש כ"עורך-על" של כתבי הטענות, היקף הודעות הערעור חורג מהיקף סביר ואינו עומד באמור בתקנה 414 לתקנות והעקרונות שנקבעו על יסודה. עיון בשתי הודעות הערעור, שכל אחת מהן מחזיקה למעלה מ- 60 עמודים, מצביע על כך שהן כוללות תיאורים עובדתיים מפורטים, וניתוחים משפטים מפורטים, אשר בחלקם מנוסחים על דרך הויכוח עם האמור בפסק הדין. לא זוהי מטרתה של הודעת הערעור (ראו בש"א 1501/05 הנ"ל). אף קשה לומר כי נימוקי הערעור מובחנים בתוך הודעת הערעור. הגם שיש להתחשב בכך שהערעורים מופנים כנגד פסק דין ארוך ומורכב, שקבע הלכות בסוגיות משפטיות מורכבות וחדשניות, הדבר אינו מצדיק הגשת הערעורים במתכונת בה הוגשו. הניתוח המשפטי המפורט של הסוגיות המשפטיות שיתבררו במסגרת הערעור, צריך שימצא את מקומו בסיכומים בכתב, באופן שיישמר השוויון הדיוני בין הצדדים. לא מצאתי כי צמצום היקף הודעות הערעור יפגע פגיעה ממשית בזכויות הדיוניות של מי מהמערערים וביכולתם להציג את טיעוניהם לפני בית המשפט אשר ממילא דן בהליך, על יסוד כתבי הסיכומים. דומה כי צמצום הודעות הערעור עשוי דווקא לסייע במיקוד הדיון בשאלות העומדות להכרעה בערעורים, כך שקיימת הצדקה להפעיל את הסמכות הבלתי שגרתית להורות על תיקון הודעות הערעור.

אשר על כן, מזכירות בית המשפט מתבקשת להשיב לידי המערערים בע"א 10063/08 וע"א 10086/08 את הודעות הערעור שהגישו ואלה יוכלו להגיש תחתיהן הודעות ערעור שלא תעלנה בהיקפן על 35 עומדים ברווח כפול. הודעות הערעור המתוקנות תוגשנה תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.