ע"א 9886/06 סיאם לוטפי נ. אברהים דאוד קרעין

השופט א' גרוניס:

1.

המשיב הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה נגד המנוח סיאם לוטפי (להלן - לוטפי ). בתובענה עתר המשיב להצהרה, כי הוא הבעלים של חלקת קרקע מסוג מירי בשטח של כ-3 דונם. מדובר בקרקע שעדין לא עברה הסדר. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ר' כרמל) קיבל את התביעה. מכאן הערעור שבפנינו.

2.

גרסתו של המשיב הייתה, כי אביו רכש את החלקה בשנת 1965 מבעליה הקודמים, חסן מוחמד עותמאן עליוואת (להלן – עליוואת ) ואילו הוא עצמו רכש את הקרקע מאביו בשנות השמונים של המאה שעברה. לוטפי טען שקנה את החלקה בשנת 1993, מחצית מפלוני ומחצית מאלמוני. בפני בית המשפט המחוזי הוצג חומר על ידי המשיב על מנת להראות שעליוואת היה הבעלים של הקרקע. המשיב סמך, בין היתר, על כך שהחלקה הייתה רשומה בספרי מס רכוש על שמו של עליוואת כבר בשנת 1958. נדבך נוסף לגרסת המשיב כלל ראיות לפיהן משפחתו היא שהחזיקה בחלקה ועיבדה אותה משנת 1965. נוסף על כך הוצגה מטעם המשיב מפה בה ניתן היה לזהות את החלקה. מנגד, הציג לוטפי ראיות בדבר רכישה של החלקה בשני חלקים נפרדים בשנת 1993. המסמכים שהציג לוטפי התייחסו לתקופה מאוחרת ביחס למסמכים שהציג המשיב. לאחר בחינה של הראיות של שני הצדדים הגיע בית משפט קמא למסקנה, כי על פי מאזן ההסתברות יש להעדיף את עמדת המשיב על פני זו של לוטפי.

3.

בערעור מעלים יורשיו של לוטפי השגות שונות על פסק הדין. כך למשל נטען, כי תצהיר מסוים שעשה עליוואת בשנת 1979 לפני מזכיר בית משפט השלום אינו אוטנטי. כמו כן, מעלים היורשים תמיהה כיצד זה יתכן שהמשיב רכש את הקרקע מאביו בעת שהיה בן 15 שנים. המשיב טוען מצידו, כי אין להתערב בפסק הדין המבוסס כל כולו על ממצאי עובדה.

4.

דינו של הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי בחן באופן מדוקדק את הראיות שהובאו בפניו ובסופו של יום ראה, כאמור, לנכון להעדיף את עמדתו של המשיב. לא מצאנו שטענותיו של יורשיו של לוטפי מצדיקות התערבות בפסק הדין. החומר שהציג המשיב מטה את הכף לטובתו. מן החומר עולה, כי בעבר היה עליוואת בעל הזכויות בחלקה. המשיב הצליח להראות, כי החלקה עברה מעליוואת לאביו (של המשיב) ומן האב אליו. נוסף על כך, יש ליתן משקל לראיות לפיהן זה עשרות שנים מוחזקת החלקה בידי משפחתו של המשיב. לצד כל אלה עומדת לזכות המשיב העובדה שהמפה שהוגשה על ידי מודד מוסמך מטעמו תומכת אף היא בטענותיו. חובה לומר, כי אכן מתעוררות תמיהות מסוימות, למשל בנושא רכישת הקרקע על ידי המשיב מאביו בהיות המשיב בן 15. עם זאת, בסופו של דבר העניין אמור להיות מוכרע על יסוד מאזן ההסתברות. על פי מאזן זה הכף נוטה לכיוון המשיב חרף התמיהות. נוסיף, כי בית המשפט המחוזי נזהר במסקנתו ובסיומו של פסק הדין קבע, כי לעניין רישום הזכויות החלקה על שמו של המשיב חובה על המשיב לעמוד בדרישות החוק ובדרישות של רשם המקרקעין או הממונה על הסדר רישום המקרקעין.

5.

הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 25,000 ש"ח.