פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"ח
35846-11-24
לפני:
כבוד השופט
יוסף
אלרון
העוררת:
מדינת ישראל
נגד
המשיב:
איאד מראחלה
ערר על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז-לוד ב-מ"ת 54651-06-21 מיום 54651-06-21 שניתנה על ידי השופטת
א' אורן
תאריך הישיבה:
י"ח בחשון תשפ"ה
(19.11.2024)
בשם העוררת:
עו"ד
עדי שגב
בשם המשיב:
עו"ד חיים שורצברג; עו"ד ווליד
כבוב
החלטה
לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, שבמסגרתה הוחלט על שחרור המשיב ממעצר באיזוק אלקטרוני, ועל יציאתו מביתו בימים א' עד ה' בליווי מפקח לצורך עבודה במתחם אירועים בתל אביב.
1.בתמצית יתואר כי המשיב מואשם בכתב אישום מתוקן במסכת אלימות חמורה שהתרחשה במהלך אירועי "שומר חומות", במסגרתה המשיב ואחרים יידו אבנים לעבר רכבים שנהגיהם נחזו כיהודים בעיר לוד. בשלב מסוים, המשיב והאחרים הבחינו ברכבו של המנוח, שאותו הם זיהוי כיהודי. בעוד המנוח חולף על פניהם, הם יידו לעבר רכבו אבנים מטווח קצר ובעוצמה. אחת האבנים ניפצה את שמשת הרכב ופגעה "בעוצמה רבה" בראשו של המנוח. בשל הפגיעה, חלה האטה במהירות נסיעת המנוח והוא סטה לצד שמאל של הכביש. בחלוף מספר דקות, בשארית כוחותיו, השתלב המנוח בנתיב הנסיעה והמשיך בנהיגה עד שהגיע לחניית בית. או אז המנוח איבד את ההכרה, פונה לבית החולים, ולבסוף נקבע מותו.
למען שלמות התמונה יצוין כי, כתב האישום ייחס תחילה למשיב ולמעורבים עבירת רצח ממניע גזעני. אולם, במסגרת הסדר טיעון המשיב והאחרים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן המתואר לעיל, תוך שיוחסו להם בצוותא עבירות של חבלה בכוונה מחמירה בנסיבות מעשה טרור, חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני, מעשה טרור של יידוי אבן לעבר כלי תחבורה ושיבוש מהלכי משפט.
2.המשיב היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח במשך כשלוש שנים, וביום 9.6.2024 הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני. ברקע הגעתו להסדר והסרת עבירת הרצח מכתב האישום, הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו. בהוראת בית המשפט, התקבלו מספר תסקירים משלימים בעניינו של המשיב שפירטו את שילובו בקבוצות טיפוליות, ובתסקיר מיום 7.11.2024 המליץ שירות המבחן על שחרור המשיב ממעצר בפיקוח אלקטרוני ויציאתו לעבודה בין הימים א' עד ה' בשעות 5:30 עד 19:00.
3.בית המשפט המחוזי קיבל את המלצת שירות המבחן, תוך שציין את משך הזמן שבו שהה המשיב במעצר; את היותו נעדר עבר פלילי; את התרשמותו מהמפקח המוצע; ואת נסיבותיו האישיות של המשיב כפי שפורטו בתסקיר המעצר. בהתאם, בית המשפט הורה על הסרת האיזוק האלקטרוני ועל שחרור המשיב לצורך יציאתו לעבודה בתנאים שפורטו לעיל.
מכאן הערר שלפניי.
4.העוררת משיגה על החלטת בית המשפט המחוזי אשר קבע, בעקבות ההגעה כאמור להסדר הטיעון, כי נקודת האיזון מצדיקה בשלב זה את שחרור המשיב ממעצר באיזוק.
במסגרת הערר, המדינה מדגישה את חומרת המעשים שבהם הודה המשיב, וטוענת כי המסוכנות המוחשית הנשקפת ממעשים אלה אינה מאפשרת את שחרורו ממעצר באיזוק אלקטרוני ואת השמתו, הלכה למעשה, "במעצר בית לילי" בלבד. נטען כי שהיית המשיב בציבור, כשהוא נמצא בפוטנציאל מגע משמעותי עם הציבור הרחב במתחם אירועים באזור תל אביב, יוצרת סיכון בלתי סביר לביטחון הציבור.
העוררת התייחסה לכך שבתסקירי המעצר בעניינו של המשיב, שירות המבחן התרשם כי תקופות של מתיחות על רקע פוליטי או ביטחוני עלולות להשפיע לרעה על המשיב ולגרום לו לנהוג באופן מוסת וללא חשיבה על תוצאות מעשיו והשלכותיהם, וכי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגות דומה. בהתאם, נטען כי שגה בית המשפט קמא כשלא התייחס למתיחות הביטחונית שבה מצויה המדינה כיום, והשפעתה על המסוכנות הנשקפת מהמשיב.
5.מנגד, באי-כוח המשיב סומכים את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי. בין היתר צוין כי המשיב היה היחיד מבין הנאשמים שבעניינו התקבל תסקיר מעצר חיובי, אשר הוביל לשחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח מלכתחילה. עוד צוין כי המשיב הציב בטוחה כספית משמעותית אשר יש בה כדי להרתיע אותו מביצוע עבירות. לבסוף, נטען כי ההליך עתיד להתמשך עוד זמן משמעותי ובשלה העת לאפשר למשיב לצאת ולפרנס את עצמו.
6.דין הערר להתקבל.
המעשים שבהם הודה המשיב מעוררים חלחלה, והמסוכנות הנשקפת ממנו היא ברורה ומוחשית מאין כמוה. במעשיו, המשיב הביע זילות לחיי אדם וסיכן עוברי אורח תמימים, וזאת לכאורה רק בשל היותם יהודים. במצב דברים זה, שחרור המשיב ממעצר יצור סיכון משמעותי לביטחון הציבור הרחב. זאת, בפרט בהתחשב בכך שמקום עבודתו המוצע יהיה בסביבה הומת אדם, באופן המדגיש את פוטנציאל הנזק הטמון בשחרורו.
בהקשר זה יצוין כי תיקון כתב האישום בהסדר, תוך הסרת עבירת הרצח, אינו פועל בהכרח לטובת המשיב. זאת, מאחר שעובר להסדר האמור למשיב הייתה נתונה חזקת החפות. ואולם, כעת הוא הודה במעשים שיוחסו לו ואלה אינם במחלוקת כעת, ואף לכך השלכה על המסוכנות הנשקפת ממנו.
7.מעבר לכך, עיון בפרטי התרשמות שירות המבחן מהמשיב מעצים את הקושי בשחרורו ממעצר באיזוק. כך, עורכי התסקירים הדגישו בין היתר את הפער שבין המעשים החמורים שבהם הודה המשיב, לבין "הצגתו החיובית את עצמו" ושלילת עמדות גזעניות ואידיאולוגיות. כן ציינו עורכי התסקירים את העובדה כי מתיחות ביטחונית עלולה להוביל את המשיב, אשר העיד על עצמו כמי שנגרר אחרי אחרים ולא מפנים את השלכות מעשיו, לביצוע עבירות נוספות. אמנם, המלצתו הסופית של שירות המבחן הייתה לשחרור המבקש ממעצר באיזוק, ואולם כידוע היא אינה מחייבת את בית המשפט (ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (18.7.2022)). נסיבותיו של המשיב מצדיקות, ככלל, מעצר מאחורי סורג ובריח. משכך, אין לקבל את שחרורו ממעצר באיזוק לחלופה שתהווה, הלכה למעשה, מעצר בית לילי בלבד.
בהקשר זה, לא נעלמו מעיניי התמשכות ההליכים בעניינו של המשיב. פעמים רבות הבעתי את מורת רוחי מהתמשכותם של הליכים פליליים (בש"פ 6054/24 מדינת ישראל נ' קורליאונה, פסקה 7 (12.8.2024)), והעובדה כי ההליך המשפטי בענייננו מתמשך מעוררת קושי רב. לצד זאת, התמשכות ההליך אינה מאפשרת התפשרות כה קיצונית בשלום ובביטחון הציבור.
8.אשר על כן, הערר מתקבל במובן זה שהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.11.2024 המורה על שחרור המשיב ממעצר בפיקוח אלקטרוני – מבוטלת.
ניתנה היום, י"ח
חשוון תשפ"ה (19 נובמבר 2024).
יוסף אלרון
שופט