פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

על"ע 5346/97 מרים שמש,עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב

ניתן ביום

בקצרה

אתיקה מקצועית · ערעור על הרשעה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדיןערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור של עורכת דין על הרשעתה בבית הדין המשמעתי הארצי. לאחר עיון בפסקי הדין נקבע כי ההרשעה כדין ואין יסוד להתערב.

העובדות

עורכת דין הורשעה בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, והרשעתה אושרה בבית הדין הארצי. היא ערערה על כך לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בהרשעתה של עורכת דין בבית הדין המשמעתי

הלכות

  1. 1

    לאחר עיון בפסקי הדין של בית הדין המחוזי והארצי, ההרשעה היא כדין ואין יסוד להתערבות בית המשפט העליון.

    ״נחה דעתנו כי הרשעתה של המערערת היא כדין, ואין יסוד להתערבותנו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בית הדין המשמעתי הארצי
  • הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב
  • ערעור
  • עו"ד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ב

ירושלים

על"ע

5346/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט ת' אור

כבוד

השופט מ' חשין

המערער

ת :

מרים שמש, עו"ד

נגד

המשיב

:

הוועד

המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב

ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי

הארצי

מיום 13.7.97, בתיק בד"מ 26/96,

שניתן

על ידי כבוד השופטים: עו"ד מ'

אורנשטיין,

עו"ד ש' גורי, עו"ד נ'

שפירא-ליבאי

תאריך הישיבה:

כ"ח

בניסן התש"ס

(

03.05.00

)

בשם

המערער

ת:

בעצמה

בשם

המשיב: עו"ד עמוס ויצמן

פסק-דין

עיינו בפסקי הדין של בית הדין המחוזי והארצי. נחה דעתנו כי הרשעתה של המערערת היא כדין, ואין יסוד להתערבותנו.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ח בניסן התש"ס (03.05.2000), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ש

ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97053460.

A01

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בדמ 26/96

הלכות

  1. 1לאחר עיון בפסקי הדין של בית הדין המחוזי והארצי, ההרשעה היא כדין ואין יסוד להתערבות בית המשפט העליון.