על"ע 5484/07 עבדאלראזק מוחסן,עו"ד נ. לשכת עורכי הדין ועד מחוז חיפה

השופט א' א' לוי:

בקובלנה שהוגשה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין נטען, כי המערער ייצג קטין בתביעה כנגד חברת ביטוח, ומבלי שנועץ בשולחו הגיע לפשרה מכוחה שולם לו סכום של כ-56 אלף ש"ח, אותם לא העביר ללקוח. כן נטען, כי המערער קיבל בשנת 1999 מידי אביו של הקטין הלוואה, ובהחזר קיזז מתוכה סכום של 1000 ש"ח בטענה שהמלווה חייב לו שכר טרחה. לבסוף, נטען כי המערער קיבל מידי אביו של הקטין במהלך שנת 2000 הלוואה בסך 14,500 ש"ח, מתוכה השיב 8000 ש"ח בלבד.

בחודש נובמבר 2006 הודיעו הצדדים כי גיבשו הסדר טיעון, מכוחו יודה המערער בעובדות שיוחסו לו, וידון לחודשיים השעיה, והשעיה על-תנאי. במהלך הדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי טען בא-כוח המשיב, כי ווידא עם הקטין ואביו כי אין להם עוד טענות כלפי המערער, אולם דבר זה לא הניח את דעתו של בית הדין, ונוכח חומרתן של העבירות ועברו של המערער בדין המשמעתי, הוחלט להעמיד את תקופת ההשעיה בפועל על 12 חודשים. ערעור שהוגש לבית הדין הארצי התקבל בחלקו, ותקופת ההשעיה קוצרה ל-10 חודשים. המערער, שאינו משלים גם עם תוצאה זו, מבקש כי נורה שעונש ההשעיה בו ישא, יהא זה עליו הוסכם בהסדר הטיעון.

אין בידנו להיעתר לערעור. אכן, ככלל תהיה נטיית בית המשפט לאמץ הסדרי טיעון. אולם, מקובלת עלינו השקפתן של ערכאות המשמעת, כי מקרה זה נמנה על החריגים בהם העונש המוסכם רחוק מלתת ביטוי הולם לחומרתן של העבירות. עבירות אלו מטילות צל כבד על יכולתו של המערער לשמש במקצוע בו נדרשים יושר ונאמנות מאלה העוסקים בו, והן עלולות להכתים ציבור שלם העושה את מלאכתו נאמנה. מטעמים אלה לא ראינו מקום להתערבותנו, ולפיכך הערעור נדחה.