על"ע 6363/00 ארי פינקל נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין

1.המערער מחד והועד המחוזי של לשכת עורכי הדין מאידך משיגים על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין שהחליט להחמיר בדינו של המערער ולגזור עליו ארבע שנות השעייה בפועל בגין הרשעותיו בחמש קובלנות שהוגשו נגדו, נוסף לתשעה חדשי השעייה אותם כבר ריצה על פי פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי. בהשיתו על המערער את העונש הנ"ל קבע בית הדין הארצי שכערכאת ערעור המחמירה בעונש אין למצות את הדין עם המערער כפי שהיה לערכאה הראשונה לעשות (על"ע 5140/01 ו4651/01-). נוסף לכך, משיג המערער על הרשעתו ועל עונש השעייה לתקופה של שנה אחת שנגזר עליו בשל עבירות משמעתיות אחרות שעבר (על"ע 6363/00).

2.בין הרשעותיו של המערער שעליהן אין חולק, מצויות גם שתי הרשעות שעניינן שליחת יד בפקדונות של לקוחותיו (בד"מ 98/99 ו16/00-). עוד מצויה בין הרשעותיו גם אחת שבגדרה הוא לא שילם תשלומים של שכר דירה שחב לבעלת בית פלונית, לה מסר שטר בטחון שחתימות הערבים עליו היו מזויפות (בד"מ 50/99). אם מוסיפים לכך עבירות נוספות שבהן הורשע, חמורות כשלעצמן, אך ברור הוא שאין המערער ראוי לשמש כעורך-דין; אכן העקרון שאין ערכאת הערעור ממצה את דינו של מערער כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות, כבודו במקומו מונח; ויכול שבנסיבות מסוימות תהיה לו משמעות גם בדיון בעבירות משמעתיות; אך במקרה שלפנינו משקלו של עקרון זה הוא מועט; שכן עבירות מהסוג הנדון חותרות כנגד האמון שהציבור אמור לתת בעורכי הדין; וכאשר הן חוזרות על עצמן אך ברור הוא שהמשכת חברותו של המערער בלשכת עורכי הדין עשויה לשמש מכשול לרבים. הדברים הם כך ביתר שאת כאשר המערער מודה שטרם החזיר את חלק מהפקדונות שבהן שלח יד, ורשומות לחובתו הרשעות לא מועטות.

3.התוצאה היא שיש לדחות את ערעורו של המערער בעל"ע 5140/01 ולקבל את ערעורו של הועד המחוזי בעל"ע 4651/01, במובן זה שהמערער יוצא משורות לשכת עורכי הדין לצמיתות. כך אנו פוסקים. מר ויצמן בשם הועד המחוזי הודיע לנו שהוא מסכים שהעונש האמור יחול גם על ההרשעה נשוא על"ע 6363/00; ממילא הדיון בערעור זה הוא מיותר לאור התוצאה שאליה הגענו בערעורים האחרים.

פסק הדין יכנס לתקפו בעוד 60 ימים מהיום.