על"ע 9693/07 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ. פרידה ישראלוביץ

השופט א' א' לוי:

1.

בקובלנה שהוגשה לבית הדין המשמעתי המחוזי בחודש מרץ 2007 נטען, כי החל מיום 15.1.04 הושעתה עו"ד פרידה ישראלוביץ (להלן: המשיבה) זמנית מלשכת עורכי הדין, ובעקבות כך ביקשה אחת מלקוחותיה (להלן: המתלוננת) להשיב לה מסמכים שמסרה לה. נטען, כי המערערת אפשרה למתלוננת לצלם חלק מהמסמכים, אולם נמנעה מלהשיב את המסמכים המקוריים.

משנקבעה הקובלנה לדיון בפני בית הדין המשמעתי המחוזי, לא התייצבה המתלוננת לעדות. בעקבות כך ביקש בא-כוחו של הוועד המחוזי (להלן: המערער) לדחות את הדיון כדי לכפות על המתלוננת את התייצבותה, אולם בית הדין לא נעתר לכך וזיכה את המשיבה מהעבירות שיוחסו לה (הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, עיכוב מסמכים שלא כדין, פגיעה בכבוד המקצוע, והתנהגות שאינה הולמת).

2.

ערעור שהגיש המערער כנגד זיכוי המשיבה, נדחה על ידי בית הדין המשמעתי הארצי, ומכאן הערעור שבפנינו. נטען, כי המתלוננת זומנה לישיבה על ידי שליח של בית הדין, שהדביק את ההזמנה על דלת דירתה, ולפיכך, משלא התייצבה לדיון היה מקום להוציא נגדה צו הבאה מכח הוראתו של סעיף 66 לחוק לשכת עורכי הדין.

3.

נקודת המוצא לדיון היא שהזמנתם של עדים בפני בית הדין המשמעתי, מסורה לבית הדין עצמו (ראו סעיף 20 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשכ"ב-1962). לפיכך, אם הזימון היה שלא כדין, מאחר ושליח בית הדין שביצע את ההמצאה לא חתם על האישור שהיה מצורף להזמנה, זהו מחדל של בית הדין ואין לזקוף אותו לחובת המערער. לחלופין, אם ההזמנה בוצעה כדין, נראה לנו כי ראוי היה לעשות שימוש בסמכויות האכיפה המנויות בסעיף 66 לחוק לשכת עורכי הדין, בזיקה לסעיפים 9 ו-11 לחוק ועדת חקירה, התשכ"ט-1968. לעניין זה ראינו צורך להדגיש, כי המערער אינו מייצג את עניינו של הוועד המחוזי בלבד, אלא את אינטרס הצבור בכללו לבוא חשבון עם עורכי דין אשר אינם מקפידים לקיים את חובותיהם על פי דין. העולה מכך הוא שסיומו של דיון בקובלנה בדרך של זיכוי המשיבה רק משום אי התייצבותה של המתלוננת, כרוך בפגיעה באינטרס ציבורי חשוב, ועם כך לא נוכל להשלים.

אנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור, ולבטל את פסקי-הדין של בתי הדין המשמעתיים, המחוזי והארצי. עניינה של המשיבה יובא בשנית בפני הערכאה הדיונית, המתבקשת להתחיל בו מראשיתו.