פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עמ"ם
2287/12
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל אביב יפו ב-מ"ת 23424-02-12 מיום 12.3.2012 שניתנה ע"י כב' השופט
ד"ר ע' מודריק, סג"נ.
תאריך הישיבה:
ו' בניסן התשע"ב
(29.3.2012)
בשם המערער:
עו"ד מוחמד ג'בארין
בשם המשיבה:
עו"ד רועי שויקה
החלטה
1.
לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא, השופט ע' מודריק ). בית המשפט המחוזי הנכבד קיים ביקורת עיתית על החלטת הרשות המוסמכת לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק ), ובהחלטתו הותיר בעינו את צו הכליאה המנהלי שהוציא אלוף פיקוד דרום נגד המערער.
2.
המערער הוא תושב רצועת עזה. הוא נעצר בתאריך 22.7.2009 במחסום ארז, שאליו הגיע בכוונה לצאת מעזה לגדה המערבית. בתאריך 23.8.2009 הוצא נגד המשיב צו כליאה, מכוח סעיף 3(ב)(1) לחוק.
כמצוות החוק, נערכה מדי ששה חודשים ביקורת עיתית של בית המשפט המחוזי בעניין המשך כליאתו של המערער. חמש פעמים אישר בית המשפט המחוזי את המשך הכליאה, וערעורים של המערערים על ההחלטות האמורות לבית משפט זה – נדחו (עמ"ם 9256/09, מתאריך 22.11.09; עמ"ם 2160/10, מתאריך 6.6.10; עמ"ם 6406/10, מתאריך 15.9.10; עמ"ם 3133/11 מתאריך 19.5.11; עמ"ם 6658/11, מתאריך 4.10.11). אף בהליך האחרון נקבע, בין היתר, על יסוד בחינתו של החומר המסווג בעניינו של המערער, כי בהכרעה שבין נחיצות הכליאה של המערער לבין שחרורו לעת הזו – הכף עודנה נוטה במובהק להמשך כליאתו, נוכח המסוכנות הגלומה בו, אם ישוחרר.
3.
הערעור שלפניי ענינו בהחלטה ששית של בית המשפט המחוזי הנכבד לאשר את המשך כליאתו של המערער. בית המשפט קבע על יסוד החומר שהונח לפניו וטענות הצדדים כי המערער, שהיה פעיל בזרוע הצבאית של ארגון הג'יהאד האסלאמי, עלול לשוב ולהשתלב במערכות הארגון, אם ישוחרר. בית המשפט הטעים כי קביעה זו נסמכת על מידע קונקרטי עדכני, המלמד במידת-מה אפילו על התעצמות החשש ליכולתו של המערער לשוב לפעילות אקטיבית בשרות הארגון העוין. כן הדגיש בית המשפט את התחייבות המדינה, שלפיה גורמי הביטחון עורכים מדי חודש בחודשו בדיקה מדוקדקת בדבר תקפות עילות הכליאה נגד המערער.
4.
מכאן הערעור שלפניי, שבגדרו טוען המערער, בתמצית, כי ניתק את קשריו עם ארגון הג'יהאד האסלאמי לפני זמן רב, וכי הותרתו כלוא איננה אלא משום ענישה ללא משפט.
5.
בדיון שנערך במעמד צד אחד הציגה לפני המדינה את המידע שברשותה ואת טעמיה להמשך כליאתו של המערער, וכך עשתה אף בגדרי הודעה משלימה שהגישה בתאריך 24.4.2012.
6.
לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר החסוי, מצאתי כי דין הערעור – להידחות . השיקולים העומדים על הכף נסקרו בפרוטרוט בהחלטות השיפוטיות הרבות בעניינו של המערער, שנזכרו לעיל, ולא אשוב וארחיב בהם. די אם אציין כי בגדרי הביקורת השיפוטית יש לבחון את הסיכון העדכני לביטחון המדינה הנטען הנשקף מן "הלוחם הבלתי חוקי", בשים לב לחלוף הזמן מאז הוצאת צו הכליאה, המניעתי באופיו, ואת קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים את שחרורו של הכלוא חרף האמור (לדיון נרחב בחוק, בתכליותיו ובאיזונים המתחייבים מכוחו ראו: ע"פ 6659/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.6.2008)).
במקרה שלפניי, הרי שבהכרעה שבין נחיצות הכליאה של המערער לבין שחרורו לעת הזו – הכף אכן נוטה להמשך כליאתו גם זו הפעם. כנלמד מן החומר החסוי (שמטבע הדברים לא אפרט בו), הרי שאין בסיס איתן לניסיונו של המערער לתאר עצמו כמי שחלוף הזמן הפחית ממסוכנותו לביטחון המדינה ולפיכך אין חשש בשחרורו.
בשולי הדברים תוזכר התחייבות המדינה, שלפיה גורמי הביטחון עורכים מדי חודש בחודשו בדיקה מדוקדקת בדבר תקפות עילות הכליאה נגד המערער, וחזקה עליהם כי ימשיכו בבדיקה מעין זו גם להבא.
7.
נוכח כל האמור לעיל – הערעור נדחה.
ניתנה היום, ז' אייר,
תשע"ב (29.04.2012).
ש ו פ ט