עמ"מ 266/15 אדהם אלהנדי נ. מדינת ישראל

1.ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"מ 39646-12-14 שניתנה ביום 24.12.2014 על ידי כב' השופט מ' דרורי , סגן נשיא. בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המשיבה ואישר צו שנחתם בידי שר הביטחון בגדר סמכותו על פי חוק סמכויות שעת חרום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: החוק ), שלפיו נעצר המערער במעצר מינהלי מיום 18.12.2014 ועד ליום 7.6.2015.

2.כמצוות סעיף 9 לחוק, הדיון בערעור נשמע בדלתיים סגורות, ואולם נוכח הסכמת שני הצדדים, ניתן לפרסם פסק דין זה, לרבות שמו של המערער, אדהם אלהינדי, תושב שועפט.

3.הדיון בערעור בתיק דנא התקיים ביחד עם הדיונים בעע"מ 265/15 ו- 267/15. שלושת המערערים יוצגו על ידי עו"ד רמי עותמאן, וטענותיו הכלליות נטענו במשותף לגבי שלושתם. ההתייחסות לטענות הכלליות, ובכללן למסגרת הנורמטיבית ולאופי הביקורת השיפוטית על הוצאת צו המעצר המינהלי, מצויה בפסק הדין שניתן על ידי בעע"מ 265/15, ומטעמי יעילות לא אחזור על הדברים, היפים גם לעניינו של המערער בתיק דנא.

4.אשר לנתוניו של המערער, נטען בשמו כי סמוך לפני מעצרו הוא הוזמן לשיחה עם רכז שירות הביטחון הכללי באיזור מגוריו והוצע לו לשתף פעולה, אחרת נכונה לו הפתעה. לדברי הסנגור, לא התקיימה חקירה אמיתית לבירור המיוחס למערער, שהוא בעליה של חברה להפקות ונעצר בטענה כי הוא מחזיק במחסן ובו זיקוקים, אף כי בחיפוש שנערך לא נמצא דבר.

5.הפרפרזה שהמשיבה היתה נכונה למסור באשר לטיב החשדות נגד המערער, היא כי הוא "מסכן בצורה חמורה את ביטחון המדינה". לאחר שעיינתי בחומר החסוי נאותה המשיבה להוסיף לתיאור החשדות המיוחסים למערער כי המערער "מעורב בפעילות צבאית". לאחר שעיינתי בחומר החסוי ושמעתי את הסברי נציגי גורמי הביטחון, שוכנעתי כי לא ניתן להרחיב מעבר לתיאור כללי זה של החשדות.

6.בהתחשב במערכת השיקולים שפורטה בפסק הדין בעע"מ 265/15 ובטענות הספציפיות הנוגעות למערער דנא, ולאחר עיון בחומר החסוי, שוכנעתי כי היה מקום לאשר את צו המעצר המינהלי נוכח המידע שנאסף בעניינו של המערער והסכנה שאם לא ייעצר, קרוב לוודאי שיפגע בביטחון הציבור ובביטחון המדינה.

הערעור נדחה.